ע"א (ת"א) 2976/99 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עדנה גונן (לא פורסם) (כב' השופטים י' גרוס, א' קובו, מ' רובינשטיין)

טייסים המבוטחים בפוליסת אובדן רשיון טיס, ונפטרים באופן מיידי, בלי שהיו כלל במצב של אי כושר טיסה אינם זכאים לתגמולי הפוליסה.

(הערת המערכת: פסה"ד בבית משפט השלום: ת"א (תל אביב) 25565/98 עדנה גונן ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)).

ע"א (ת"א) 200/98 ורד אוהד נ' שלוח הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) (כב' השופטים י' גרוס, א' קובו, מ' רובינשטיין)

פרשנות פוליסת ביטוח "אבדן רשיון טיס". בעלה של המשיבה נהרג בהתרסקות מטוס אל על באמסטרדם. על מנת שהאלמנה תזכה בסכום הביטוח במקרה של מות המבוטח, יש צורך בתקופה מינימלית של אי כושר עבודה.

דב"ע נה/ 218-0 אורי ירום – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל, 488

המערער עבד כטייס בחרת אל על. בהגיעו לגיל 60 הוא נדרש לעבור בדיקות שיגרתיות לשם קביעות כשירותו להמשיך ולעבוד כטייס. לאחר הבדיקות הוא נשלח על ידי ועדת ערר רפואית של מינהל התעופה האזרחית לעבור צנתור כללי. הצנתור עבר ללא סיבוכים, אך בהמשכו נדרש ניתוח מעקפים שבמהלכו היו למערער דימומים. בהיותו בטיפול נמרץ הוא עבר אירוע מוחי. מאז הוא אינו עובד.

ערעורו על דחית תביעתו לדמי פגיעה התקבל.

ראו והשוו  עב (אזורי-ת"א) 301295/94 ד"ר אברהם יפה – בי"ח קרית צאנז ע"ש לניאדו (לא פורסם).

פסיקת פיצויי פיטורים לרופא שפוטר לאחר שהתברר כי אינו בעל מומחיות מתאימה. בית הדין בחן את השאלה האם במצב של אבדן רישיון עיסוק, כמו טייס שנאסר עליו לטוס – האם הפסקת העבודה פירושה פיטורים המחייבים תשלום פיצויי פיטורין.

בג"ץ 6051/95, 6086/95 אפרים רקנט ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה; אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נא (3) 289

דנג"ץ 4191/97, 4773/97 רקנט אפרים ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נד (5), 330.

אפלית דייל אוויר בגיל פרישה.

בג"צ 721/94 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' יונתן דנילוביץ ואח', פ"ד מח (5), 749

המשיב מועסק כדייל אויר אצל העותר, ומקיים מערכת חיים יציבה ומתמשכת עם גבר אחר במשק בית משותף. עתירתו לקבל עבור בן זוגו כרטיס טיסה ללא תשלום פעם בשעה על פי ההסכם הקיבוצי נדחתה על ידי החברה. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי ההוראה הינה הוראה מפלה ואסורה מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הפליה פסולה על בסיס נטייה מינית מפרה את עקרון השיווין הקבוע בחוק הנ"ל, ועל כן, זכאי המשיב מס' 1 לדרוש לעצמו את טובת ההנאה שמטעמים מפלים לא הוענקה לו.

העתירה לביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נדחתה.

עב 1232/02, עב 616/02 שמעון הלר ואח' – אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 19.4.05)

"התובעים בהליך זה הם טייסים, אשר עבדו או עובדים בנתבעת...חלק מהתובעים כבר פרשו לגמלאות, עם הגיעם לגיל 65, וחלק מהתובעים עדיין עובדים בנתבעת. רוב התובעים הם קברניטים, ומיעוטם – קצינים ראשונים. גיל פרישת חובה מעבודה באל על הוא 65. אולם, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, גיל הפרישה של עובד שהועסק בחברה יותר מ – 10 שנים רצופות, וקיבל קביעות בחברה בתחולה לתאריך שלפני יום 1.1.95, הוא 65 ושלושה חודשים...הוראת ההסכם הקיבוצי לא הוחלה על התובעים, כאשר הנימוק שניתן לכך על ידי אל על הוא כי על פי דין, התובעים מנועים מלעבוד בתפקידם – טייסים – לאחר הגיעם לגיל 65, ולכן בלתי אפשרי שהם ימשיכו בעבודתם לאחר הגיעם לגיל 65. לטענת התובעים, אי החלת הוראות ההסכם הקיבוצי עליהם מהווה הפרה של הוראת ההסכם הקיבוצי וכן הפלייתם לרעה מטעמי גיל".

על מרבית התובעים לא חל חוק גיל פרישה, תשס"ד – 2004.

נפסק (כב' השופטת ל' גליקסמן ונציגי הציבור מר שלמה לוי ומר יהושע לנדסמן ):

1. "בתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), תשמ"א – 1981 (להלן: תקנות הטיס) נקבעה הגבלת גיל טייס בטיסה מסחרית...".

2. מניתוח השינויים שחלו בחקיקה בשנת 1995 ו- 1999 עולה "כי אותם תובעים שמלאו להם 60 לפני חודש מאי 1999, יכלו לשמש ושימשו ממועד הגיעם לגיל 60 ועד לחודש מאי 1999 בתפקיד "קברניט בשיוט", כיון שעל פי המצב החוקי לא יכלו לשמש בתפקיד "טייס מפקד" (קברניט). החל מחודש מאי 1999 שבו אותם תובעים לשמש בתפקיד "טייס מפקד". אותם תובעים שמלאו להם 60 לאחר מאי 1999, המשיכו ברציפות בתפקידם כ"טייס מפקד", עד הגיעם לגיל 65".

3. "אנו דוחים את טענת התובעים כי הזכות להודעה מוקדמת בת 90 יום לאחר גיל הפרישה מעבודה אינה מותנית בביצוע עבודה בפועל. אנו קובעים, כי תנאי לזכאות על פי הוראת ההסכם הקיבוצי הוא ביצוע עבודה בפועל בתפקידו של העובד עובר לגיל פרישה".

4. "...הוכח שלא ניתן יהיה לשבץ את הטייסים הפורשים, ובודאי לא את כל הטייסים הפורשים בתפקיד מאמן/בוחן לאחר הגיעם לגיל 65...אין לקבל את הטענה כי בתקופת ההודעה המקודמת יוכלו הטייסים הפורשים למלא תפקיד מאמן/בוחן. ראשית, התובעים מנועים על פי דין מלמלא תפקיד זה, ואין כל וודאות כי יינתן פטור לכל אחד מהם עם פרישתו. ההפך הוא הנכון...שנית, גם אם יינתן פטור, הוא אינו תקף לכל סוגי המבחנים, אלא לאימוני סימולטור בלבד. שלישית, כמפורט לעיל, קיימים אילוצים רבים בשיבוץ התובעים בתפקיד מאמן/בוחן. לפיכך, גם אם ניתן יהיה להעסיק את התובעים בתפקיד מאמן/בוחן, ברור כי בשל האילוצים הרבים כמפורט לעיל, מדובר בהעסקה בהיקף חלקי".

5. "שוכנענו, כי יש לקבל את טענתה של אל על כי לא ניתן לשבץ את התובעים בתפקידים חלופיים, בהיקף עבודה במשרה מלאה או אף קרוב למשרה מלאה".

6. באשר לטענת הטייסים כי הם מופלים לרעה מחמת גילם, "בהתאם לסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות "אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה". אין מחלוקת, כי על פי הוראות הדין, מנועים התובעים מלמלא לאחר גיל 65 את תפקידם בחברה – טייס. כמפורט בהרחבה לעיל, סבורים אנו כי אל על הוכיחה שאין אפשרות ממשית להעסיק את כל הטייסים הפורשים בגיל 65 בתפקידים חלופיים, ובכל מקרה אין אפשרות להעסיקם בהיקף מרשה סביר ביחס למשרה מלא. מכאן כי במקרה הנדון מתקיים החרגי להוראת סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ומניעת האפשרות מהתובעים לעבוד עד גיל 65 ושלושה חודשים אינה מהווה אפליה, כיון שהיא מתחייבת מאופיו וממהותו של תפקיד התובעים – טייס – ומהרואות החוק הקובעות את המגבלות על העסקת טייס לאחר הגיעו לגיל 65. ככל שלתובעים טענות בנוגע למגבלה הקבועה בחוק, טענות אלה צריכות להידון במישור היחסים שבין התובעים לבין המחוקק, שכן ברור כי אל על אינה רשאית לנהוג בניגוד להוראות הדין".

התביעה נדחתה.

ע"ע 1313/04, 1372/04 משה אסא ואח' נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 26.3.06).

השאלה המרכזית שעמדה לדיון בשני הערעורים היא האם הופלו המערערים, שהם "טייס מפקד" של מטוסי נוסעים, לרעה על ידי המשיבה בשל גילם, בשל כך שלא איפשרה להם לשמש כ"טייס מפקד" וכ"מאמן/בוחן" לאחר הגיעם לגיל 60.

בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערים וקבע כי לא הופלו ראה לעומת טייסים אחרים מטעמי גיל, מאחר ובתקופה הרלבנטית היתה הוראה בתקנות הטייס אשר מנעה את המשך העסקתם בתפקיד של "טייס מפקד" עם הגיעם לגיל 60. בית המשפט קיבל את טענת אל על כי אי העסקת המערערים מעוגנת בשיקולים של בטיחות.

נפסק (כב' השופטים אדלר, פליטמן, צור ונציגי הציבור חבשוש ו- דודאי ):

1. "צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי דין הערעורים על פסק הדין להידחות".

2. "קביעת גיל מירבי של 60 שנה לתפקיד של "טייס מפקד" מבוססת על שיקולי בטיחות טיסה. אל על אימצה בעניין זה נורמה בינלאומית הנוגעת לבטיחות הטיסה, האוסרת על העסקת טייס בתפקיד קברניט לאחר גיל 60. נורמה זו מעוגנת באמנת שיקגו, שחברות תעופה רבות נוהגות על פיה...נורמה זו מעוגנת בתיקון 84 לתקנות הטיס. נורמה זו מבוססת על עובדות החיים והטבע האנושי המוכרות לכולנו לפיהם, עם התקדמות האדם במעלה הגיל, הוא מאבד מכוחו, מיכולותיו, ממהירות תגובתו ועוד. מציאות זו, כאשר היא מתייחסת לתפקיד של טייס מפקד האחראי על מטוס ובו מאות נוסעים במרומי השמים, יכולה להצדיק הגבלת גיל לביצוע התפקיד אל מתחת לגל הפרישה המקובל".

3. התיקונים בחקיקה בהם הותר לאצ"א פורשים לשוב ולהיות מועסקים בתפקיד של טייס משנה ולאחר מכן בתפקיד של "טייס מפקד בשיוט, היוו הישג הגדול של אצ"א פורשים. יש הבחנה ברורה בין תקפיד "טייס מפקד" לתפקיד "טייס מפקד בשיוט", כפי שעולה מתקנה 21ב' לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), תשמ"א – 1981. "אין יסוד עובדתי לטענות המערערים כי, בתפקידם כטייס מפקד בשיוט, הם ביצעו בפועל את כל התפקידים המוטלים על טייס מפקד, לאורך כל הטיסה, לרבות המראה ונחיתה".

4. "לא יכול להיות ספק בדבר שקביעת גיל פרישה מוקדם לטייסים מפקדים נעשתה משיקולים צודקים וענייניים. במתחח שבין זכותו של טייס מפקד לעבוד עד גיל הפרישה לבין הצורך לשמור על סטנדרטים מקובלים של בטיחות בטיסה נצא איזון בדמותו של הסדר המאפשר לטייס מפקד מעל גיל 60 ועד גיל הפרישה, להיות מועסק כטייס מפקד בשיוט. מדובר בהסדר שאינו מבטל לחלוטין את הזכות לעבוד, אך מגביל אותה – כמתחייב ממטרותיו הבסיסיות – שלא מעבר למידה הדרושה. זהו הסדר שאינו סותר את עקרונות חוקי היסוד או את החוקים הנוגעים לדבר. זהו הסדר מאוזן, ראוי וסביר שאין הצדקה להתערב בו".

5. "טייס מפקד משמש גם בתפקיד של מאמן/בוחן. ביצוע תפקיד זה כרוך בתוספת שכר. תפקיד של מאמן/בוחן מעוגן בהוראות תקנה 438 לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), תשמ"א – 1981. ...עקרונית, אין מגבלה חוקית של גיל לגבי מבצעי תפקיד של מאמן/בוחן, כך שניתן היה להעסיק את המערערים בתפקיד זה גם לאחר גיל 60...אלא שהנהלת אל על מצאה שלא לעשות כן....נחה דעתנו כי החלטת הנהלת אל על שלא לאפשר לטייס מפקד בשיוט לבצע תפקיד של מאמן/בוחן מעוגנת בשיקולים מובהקים של מדיניות מקצועית ולא בשיקולים כספיים או שיקולים אחרים שאינם רלבנטיים...בענין שזה אין יסוד להתערבות בית הדין ואין כל יסוד לקבוע כי אל על פעלה בנושא זה שלא כדין או שלא בסבירות או בחוסר תם לב".

 הערעורים נדחו.

עניינים שונים

עב 302764/97 אורלי בן דוד נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 11.9.2001)

עובדת קופת תגמולים של עובדי אל על טענה כי הועסקה על ידי אל על וטענה כי ההסכם הקיבוצי הנוהג באל על צריך לחול גם עליה ועל פיטוריה.

תבע לו/ 11-9, 12-9 ועד העובדים של עובדי התחזוקה הישירה (ליין) בחב' אל על ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (החלטה מיום 26.10.75)

דחית בקשת ועדי העובדים למצן צווי מניעה זמניים בקשר להוצאת העובדים לחופשה עקב שביתת עובדי בתי המלאכה באל על.

דב"ע נו/ 71-3; דב"ע נו/ 251-9 דורית עירון ואח' – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (הנשיא מ' גולדברג, י' אליאסוף, א' קציר)

דחית תביעתם של דיילי קרקע זמניים להצהיר שהם "עובדים קבועים".

 עע 309/99 רוזנצוייג – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 22.3.00)

כלכל באל על שהואשם בהטרדה מינית של חניכה בקורס דיילת בעת טיסת התבוננות במהלך טיסה התפטר במהלך הדיון בוועדת המשמעת והושג הסכם לפיו יקבל פיצויים מוגדלים. הוא ניסה לבטל את ההסכם בטענה כי הסכים לו עקב טעות ובכפייה. טענתו נדחתה.

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 33) (הצבעת עובדי חברת אל על השוהים בחוץ לארץ), התשנ"ו – 1996 (ה"ח 2515, עמ' 578)

מוצע לאפשר לעובדי חברת אל על השוהים בחו"ל לרגל עבודתם, להצביע בבחירות לכנסת ולראש הממשלה בנציגויות ישראל.

דב"ע נה/3-183; דב"ע נה/ 3-194 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ; אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פד"ע לא, 592

 היקף הבדיקות הרפואיות שעל קופת החולים של ההסתדרות הכללית לבצע לאנשי צוות האוויר של אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, בהתאם להסכמים בין הצדדים ובהתאם להוראות חוק מס מקביל , תשל"ג – 1973 ותקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), תשל"ג – 1973.

בג"ץ 4829/04 אברהם אהרון ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 2.5.05)

מאתיים עובדים בכירים בתעשיה האווירית, אל על ו- בזק תבעו את המעבידים להוסיף לשכרם מאז חודש אוקטובר 1996 שכר בשיעור של 33%. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתם ובית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורם. הם עתרו לבג"ץ וביקשו כי פסה"ד של בית הדין לעבודה יבוטל.

העתירה נדחתה תוך ציון שאין לנושא כל השלכות רוחב משפטיות ואף אין מדובר בפירוש של חוק, אלא בסכסוך פרטיקולרי על שכר שיש לשלם לעובדים. "אם אם נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה - ולא אמרנו כן - גם אז אותה טעות, שאפשר לא היתה כלל - אין היא באה במסגרת אותן טעויות מהותיות שהצדק מחייב את התערבותנו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה".