דף הבית מפת האתר חוקים ותקנות כניסה לישראל דרכונים יציאה לחו"ל בטוח נסיעות לחו"ל השכרת רכב תחבורה שיט תעופה מורי דרך בתי מלון טיולים מאורגנים סוכנויות נסיעות אתרי תיירות טיים שרינג מועדוני נופש שדות תעופה עידוד השקעות הון קישורים דף קשר TOURISM LAW שונות IFTTA פורום/Forum חיפוש/SEARCH

 

למעלה עליה וירידה מהמטוס אובדן כבודה איחור בטיסה מניעת הנזק ייחוד העילה שבירת תקרת אחריות מסירת הודעה על נזק סמכות השיפוט התיישנות הטסת נשים בהריון אוכל בטיסה מי שאינו מוביל סיכול טעויות בכרטיס טיסה טיסות שכר חוק הטיס ותקנות הטיס פרוק חברות תעופה תנאי תעסוקה שונות

חוק הטיס ותקנות הטיס

מגבלות שעות טיסה

ת"א (י-ם) 672/92 אלי סגל נ' אריה צאלון ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 5.8.98)

התובע, טייס ב"ארקיע", לא ביצע טיסה אשר שובץ אליה, בטענה כי ביצועה סותר את תקנות הטיס העוסקות בקביעת מגבלות שעות טיסה במשך יממה. ועדת בדיקה שמונתה לבדיקת האירוע הקשור באי התייצבות התובע לטיסה הגיעה למסקנה כי התנהגות התובע שהתבטאה באי התייצבות לטיסה הינה עבירת משמעת חמורה ביותר. בסופו של דבר פוטר התובע מעבודתו, אולם הגיע להסכם בדבר תנאי הפרישה. הצדדים הסכימו כי פרט להתחייבות הצדדים בהסכם, לא תהיינה להם תביעות או טענות כלשהן.

לאחר מכן הגיש התובע תביעה זו, בין השאר- בגין הפרת חוק איסור לשון הרע על ידי פרסום דו"ח הועדה ופרסום מכתב נוסף ובגין אי אכיפת חוקי הטייס על חברת התעופה למרות שידעו כי היא חורגת בשיטתיות מהקובע בהם.

נפסק (כב' השופטת אילה פרוקצ'יה ):

  1. התובע מנוע מלהגיש תביעה זו כנגד בעלי תפקיד בחברה וזאת לאור הסכם הפיטורין שנחתם בין הצדדים.

  2. אף בלא המניעות האמורה, נדונה תביעת התובע לכישלון כנגד כל הנתבעים בכל הקשור לפרשנות וליישום תקנות הטייס. לא הוכחה אחריות גורמים כלשהם להפרת דין כלשהו.

  3. בין אם צדק מינהל התעופה והעומד בראשו כאשר נקטו בפרשנות המרחיבה לתקנה 2 לתקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), התשל"א 1971 ובין אם לא צדקו בכך, חובתו של התובע היתה לקבל פרשנות זו כל עוד לא שונתה ולמלא את תפקידו בהתאם לכך כאשר במקביל נתונים לו אמצעים להביא את הנושא לבירור עקרוני מקיף.

עבירות על חוק הטיס ועבירות פליליות

ת"פ (רמלה) 3791/01 מדינת ישראל נ' גראיסי גיריס (לא פורסם) (פסק דין מיום 1.5.02)

הנאשם הודה בעישון בשירותי מטוס אל על והורשע על פי הודאתו.

גזר הדין (סגן הנשיא כב' השופט שמואל ברוך ):

  1. "הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה לפי סעיף 10(3)(ב) לחוק הטיס 1927".

  2. "הנאשם נמצא כשהוא מעשן בשירותי מטוס, בטיסת אל על, וזאת חרף האיסור הקבוע בחוק הטיס על עישון כאמור".

  3. "אין ספק כי מדובר בעבירה שהיא חמורה, אין להתיחס בקלות ראש לנושא העישון בכלל במטוסים, שנאסר על פי מדיניות שמיים נקיים שמוכתבת בשנים האחרונות, קל וחומר שעה שמדובר בעישון בשירותים, עישון שמבוצע בסביבה בה יש נייר למכביר, וחלילה יכולה להגרם שריפה כתוצאה ממנו".

  4. "עם זאת, ... דומה כי למד את לקחו".

בית המשפט גזר על הנאשם 2 חודשי מאסר, על תנאי, והתנאי הוא שמשך שלוש שנים מיום שנגזר עליו העונש לא יעבור עבירה כפי זאת שבביצועה הורשע וכן נגזר עליו קנס בסך 1,000 ש"ח.

ת"פ (רמלה) 3383/02 מדינת ישראל נ' קמפאס ניסים (לא פורסם) (פס"ד מיום 19.6.03).

 הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור (סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977).

"הנאשם טס במטוס אל על במסגרת טיסת סן-דור, מבנגקוק  לתל אביב,  ובמהלך הטיסה התבטא כלפי  דיילת תוך שהוא מכנה אותה סמרטוט, הודיע לה שכשהוא מבקש אוכל הוא דורש כי האוכל יובא לו על אתר באשר הוא משלם עבור שירותיה הטובים, הוא המשיך והתבטא בבוטות כלפי הדיילת ומבנה גופה, וביטא את כעסו בצורה המתוארת בסעיף 4 לכתב האישום המתוקן. הצדדים הגיעו לכלל הסדר טיעון לפיו הודה הנאשם...".

 נפסק (סגן הנשיא כב' השופט שמואל ברוך ):

  1. "הטעם להסדר המקל הוא, בעיקר, מצבו הבריאותי של הנאשם, כעולה מהמסמכים הרפואיים ... והעובדה שעובר לאירועים, נמצא במצב בריאותי לא טוב".

  2. "עם כל הכבוד, קשה לראות כיצד ניתן לקבל עמדה כה מקלה".

  3. "גם אם מדובר "רק" בהתבטאויות בוטות כלפי דיילת, הרי שהדיילות כידוע עושות עבודה קשה,  הן נתונות לא אחת ללחצים, בין אם כתוצאה מתנאי העבודה שלהן ובין אם כתוצאה מהמפגש עם קהל תובעני, מטעוני הצדדים עולה כי באותה טיסה  ספציפית נפטר נוסע במהלך הטיסה, ברור כי הסיטואציה על גבי המטוס היתה טעונה".

  4. "במקום לגלות התחשבות ואיפוק, התבטא הנאשם כפי שהתבטא".

  5. "גם אם מצבו הבריאותי של הנאשם אינו תקין, גם אם לקה בבריאותו אגב הטיסה, הרי ההתבטאויות שאינן חד פעמיות אלא מתמשכות כלפי דיילת, יש בהן כדי להביא למסקנה שהדין מחייב השתת עונש הולם, שיהיה בו מסר לנאשם הספציפי כמו גם לציבור, כי אין להתבטא בדרך הזאת ואין להסכין עם דרך התנהלות שכזאת, גם שעה שמדובר בסיטואציה של רוכש שירותים אל מול מי שאמור להעניק אותם תמורת אותו כסף. לטעמי לפחות, לו הייתי מתבקש לעשות כן, הייתי משית על הנאשם קנס נכבד חרף מצבו, שהוא לדעתי העונש הראוי לעבירות כפי העבירה אותה עבר הנאשם".

 בית המשפט גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 1,000 ₪.

ת"פ (רמלה) 1441/03  מדינת ישראל נ' פיק דניאל (לא פורסם) (פס"ד מיום 18.9.03)

 הנאשם סטר על פניו של ילד בן 8 במהלך טיסה מפראג לתל אביב, בשל כך שהילד סגר את מגש האוכל ואגב כך הזיז את מושב הכסא עליו ישב הנאשם. בהמשך הוא איים על ילד אחר בן 11 שהוא הבא בתור.

הנאשם הודה במסגרת עיסקת טיעון בביצוע עבירות על פי סעיפים 368ב (א) ו-  192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

גזר הדין (כב' השופט שמואל ברוך ):

  1. "אין ספק שהמעשים אותם ביצע הנאש אינם קלים .מדובר באירוע אלים אגב טיסה".

  2. "מטוסים, מעצם טיבם, הינם מקומות קטנים וסגורים, וקולעים לא אחת אנשים ממקומות שונים ללא כל קשר ביניהם למקום אחד לפרק זמן לא קצר ,כשנדרשת רגישות וסובלנות שלאדם לרעהו במצבים שכאלה" .

  3. "הנאשם ככל הנראה לא השכיל לשלוט ברוחו אגב מה שהוא סבר שהינה הצקה מתמשכת לו, ומשכך, ביצע את המיוחס לו בכתב האישום".

  4. "דומני כי בנסיבות שכאלה, בשים לב לעובדה שמדובר בנאשם חסר עבר פלילי, שהודה, נטל אחריות למעשיו והביע חרטה, סביר ההסדר שהושג בין הצדדים ויש בו כדי לאזן בין נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שעמד עליה הסנגור אל מול חומרת המעשה והצורך לגנותו".

  5. "בשים לב לכל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר,על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירות כפי אלה שבביצוען הורשע בתיק זה ,או כל עבירת אלימות מכל מין וסוג או נסיון לעבור עבירות כאמור".

"אני מחייב את הנאשם לפצות את הקטין...בסך של 5,000 ש"ח להיום".

ת"פ (רמלה) 1978/04 מדינת ישראל נ' סצ'י ישראל (לא פורסם) (גז"ד מיום 13.7.04)

"הנאשם, שעל פי דבריו היה אותה עת דייל אוויר, הגיע ביום 19.9.02 לנמל התעופה בן גוריון ובכליו גן חיות שלם שכלל כמתואר בכתב האישום שלושה נחשים מסוג שוט ירוקים, שני נחשי פיתון מרושת, נחש בואה, שני קופים, תנין וחתול בר מסוג לאופרד אסיאתי".

הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו במסגרת הסדר טיעון, עבירות לפי סעיפים 8(א)(1) ו - 14(א) לחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו - 1955 ובניגוד להוראות סעיפים 33(ד) ו - 57(א) לחוק גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח - 1998 וכן בביצוע עבירה לפי סעיפים 8(א)(3) ו - 14(א) לחוק להגנת חיית הבר".

נפסק (סגן הנשיא כב' השופט ש' ברוך ):

  1. "מדובר בכמות נכבדה ביותר של חיות בר שאותה ביקש הנאשם להכניס שלא כדין לישראל".

  2. "הצדדים הגיעו לכלל הסדר טיעון, לפיו יושת על הנאשם קנס בסך 7,500 ש"ח וכן יחתום על התחיבות. על פני הדברים מדובר בהסדר מקל, אלא שהנאשם הוסיף ותיאר את תלאותיו כתוצאה מתפיסתו, בכך שפוטר מעבודתו, ורק לאחרונה מצא את מקומו בעבודה חדשה".

  3. "בנסיבות שכאלה, ואף שכאמור מדובר בהסדר שהינו על הצד המקל, אין לחרוג מן המוסכם בין הצדדים".

על הנאשם הוטל קנס בסך 7,500 ש"ח וכן חויב לחתום על התחייבות כספית.

תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ"א - 1981

רשיון טייס מתלמד

בג"ץ 6334/04 יוסי כהן נ' שר התחבורה באמצעות ראש מינהל התעופה האזרחית (לא פורסם) (פס"ד מיום 16.6.05) .

העותר הינו מדריך טיסה בבית ספר לטיסה. הוא קובל כנגד הנחית מינהל התעופה האזרחית המורה לבתי ספר לטיס להקפיד על כך כי לא תינתן הדרכת טיס, פרט לטיסת היכרות, לחניך טיס שאינו אוחז כדין בתעודת טייס מתלמד, על פי תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ"א - 1981. העותר קובל על כך כי עד להוצאת ההנחיה לא הקפידו על החובה לקבל תעודת טייס מתלמד, וכי לשם כך ידרש גם אישור ביטחוני, אשר קבלתה מתעכבת כ- 3 חודשים. לטענת העותר נפגעת פרנסתו וחופש העיסוק שלו בשל "דעיכת רצונם של חניכי טיסה חדשים ללמוד לטוס" בשל העיכוב הארוך שבין טיסת ההיכרות לבין קבלת תעודת טייס מתלמד. העותר טען טענות נוספות כלפי גיל הכשירות הקבוע בתקנות, לענין הוצאת האישור הבטחוני על ידי המשיב.

נפסק (כב' השופטים ד' ביינשי, א' גרוניס וי' עדיאל ):

  1. "דין העתירה להידחות. ...עתירת העותר איננה מכוונת נגד חוקיותן של תקנות הטיס. למעשה, מסכים הוא כי יש ורך בקבלת אישור בטחוני בעיינו של מי שעתיד לשלוט בכלי תעופה במרחב האווירי של מדינת ישראל. ...ההוראה מיום 22.9.03 אך חוזרת על האמור בתקנות, ונוכח העובדה כי העותר איננו מלין על התקנות, אין לקבל טענתו כנגד ההוראה להקפיד על קיומן. יתרה מזאת, לנוכח הרגישות והסיכונים הכרוכים בטיסה מעל מדינת ישראל, איננו רואים כל פסול או חוסר היגיון בתקנה הדורשת אישור ביטחוני כתנאי מוקדם ללימודי טייס מעשיים...פרק הזמן הממוצע להוצאת האישור הביטחוני, של שבועיים עד חודש, איננו נראה בלתי סביר, במיוחד נוכח חשיבותו הביטחונית".

  2. "יש לדחות אף את טענת העותר כי יש להוריד את הגיל הנדרש להוצאת רישיון טייס מתלמד בעטייה של סתירה בין תקנה 72 לבין תקנה 87 לעניין גיל הכשירות. אמנם, ברר שמי שהחל את לימודי הטיס עם הגיעו לגיל 17 לא יוכל, במועד זה ממש, לקבל רישיון טיס, שכן לימודי הטיס אורכים זמן, אולם,בה קשר שלפינו, השאלה אינה מתעוררת לגבי דרישת הגיל לעניין קבלת רישיון הטיס, שעליה העותר אינו חולק, אלא לגבי דרישת הגיל לקבלת רישיון טיס מתלמד. מקובלת עלינו עמדתו של המשיב, שגיל הכשרות לקבלת רישיון טיס מתלמד, אינו יכול להיגזר רק, גם לא בעיקר, מגיל הכשירות לקבלת רישיון הטיס, אלא חייב להיזק מהתאים המהותיים הנדרשים לשם מתן רישיון טיס מתלמד, המאפשר לבעל הרישיון להטיס כלי טיס בישראל".

העתירה נדחתה על הסף.