מבחינה דיונית, הוסכם שעובדתית הנתבעות לא ידעו על ההריון וינתן פס"ד מנומק על בסיס סיכומים בכתב.

נפסק (כב' השופט אברהם אליקים ):

1. "הארוע שבגינו הוגשה התביעה – הורדת התובעת ממטוס לפני הטיסה ולאחר שהיא כבר ישבה בו, יוצר חזית ישירה בין התובעת לבין המוביל האווירי. התובעים בחרו משום מה שלא לתבוע את המוביל אלא את סוכן הנסיעות ומארגן חבילת התיור, בבחינת "חיפוש האבידה מתחת לפנס" אלא שכידוע הפתרון הקל אינו בהכרח הפתרון הנכון. בדרך פעולה זו השמיטה התובעת את הבסיס העיקרי לתביעתה...".

2. "...משבחרו התובעים בדרך דיונית של סיכומים בכתב כאשר כתב התביעה הינו נעדר פרטים בנושא הרי שגם לא ניתן לקבוע כי הנתבעים או מי מהם היה צריך לדעת על עובדת התובעת בהריון...".

3. "...דרישה של מוביל אווירי לפיה על אשה בהריון בשלב מתקדם להריונה לטוס רק לאחר קבלת אישור רפואי הינה דרישה סבירה וראויה ולמעשה התובעים אינם מלינים כנגד כך...".

4. "...קיומה של חובת זהירות ספציפית תקבע בהתאם לשאלה על מי החובה לספק את המידע. האם על הנוסעת אשר נמצאת בהריון....או שמא חובה על נותן השרות כבענין שבשגרה ליידע כל נוסעת בדבר הצורך בהשגת אישור רפואי...".

5. "ניתן ללמוד על היקף ומהות המידע שעל סוכנות הנסיעות לספק מעיון בתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג – 2003. תקנה 3 לתקנות קובעת את "פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם". נתונים כגון: "(א) מקומות הלינה, שמותיהם, וכן דירוגם או רמתם, מעניהם וכן מספרי הטלפון שלהם; (ב) מסלולי טיול ואתרי ביקור; (ג) אמצעי תחבורה בישראל בחוץ לארץ, לרבות טיסות פנים ואמצעי תחבורה יבשתיים או ימיים, וכן זהות מוביל או המארגן בטיסות לרבות טיסות שכר; (ד) מספר הארוחות בכל יום; (ה) תנאים והמועדים שבהם רשאית סוכנות הנסיעות לבטל את חבילת התיור" וכן נתונים בדבר המחיר ותנאי התשלום".

6. "לדעתי חובה על נוסעת הנזקקת לשרותי טיסה ליידע את נותן השרות באמצעותו נרכש כרטיס הטיסה על עובדת היותה בהריון בחודש מתקדם. הנני סבור כי בשל העובדה כי מדובר בטיסה אוירית אשר טומנת בחובה סיכון לנוסעת ולפרי בטנה בהתקיים תנאים מסוימים – הרי שיש לראות חובה זו כדומה לחובת מבוטח שחייב לידע את המבטח בדבר סיכון אפשרי. חובה זו תועבר לכתפי נותן השרות רק אם במהלך ההתקשרות היה עליו לדעת על ההריון, כגון בשל אמירות או מצגים שנעשו בטרם ההזמנה. משבחור התובעים להסתיר את עובדת ההריון – גם אם בתום לב – הרי שאין לתובעת אלא להלין כנגד עצמה בשל העובדה כי נאלצה לקיים את דרישות המוביל האוירי, דהינו להמציא אישור רפואי".

7. "התובעת היתה חייבת ליידע את סוכן הנסיעות בטרם הזמנת כרטיסי הטיסה כי היא נמצאת בהריון בחודש מתקדם, קל וחומר שהיה עליה לעשות כן כשהזמנת הכרטיס נעשתה לא על ידה ושלא בנוכחותה".

8. "לא מצאתי כל אחריות על סוכנות הנסיעות הנתבעת מס' 2 או של משווקת חבילת התיור הנתבעת מס'  1".