אמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה אוירית בינלאומית

נעשתה בוורשה ביום 12 באוקטובר 1929

ישראל הצטרפה ביום 8 באוקטובר 1949.

נכנסה לתקפה לגבי ישראל ביום 6 בינואר 1950.

נשיא הרייך הגרמני, הנשיא הפדראלי של אוסטריה, הוד מלכותו מלך בלגיה, נשיא המדינות המאוחדות של ברזיל, הוד מלכותו מלך בולגריה, נשיא הממשלה הלאומית של הרפובליקה הסינית, הוד מלכותו מלך דניה ואיסלנד, הוד מלכותו מלך מצרים,  הוד מלכותו מלך ספרד , ראש מדינת הרפובליקה האסטונית, נשיא הרפובליקה הפינלנדית, נשיא הרפובליקה הצרפתית, הוד מלכותו מלך בריטניה הגדולה ואירלנד ושטחי הארץ הבריטיים שמעבר לים, קיסר הודו, נשיא הרפובליקה ההלנית, הוד רוממותו עוצר ממלכת הונגריה, הוד מלכותו מלך איטליה, הוד רוממותו קיסר יפן, נשיא הרפובליקה הלטונית, הוד רוממותה הדוכסית הגדולה של לוכסמבורג, נשיא המדינות המאוחדות של מכסיקו, הוד מלכותו מלך נורווגיה, הוד מלכותה מלכת הולנד, נשיא הרפובליקה הפולנית, הוד מלכותו מלך רומניה, הוד מלכותו מלך שוודיה, המועצה הפדראלית של הלווטיה, נשיא הרפובליקה הצ'כוסלובקית, הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות, נשיא המדינות המאוחדות של ונצואלה, הוד מלכותו מלך יוגוסלביה,

לאחר שהכירו בתועלת ההסדרה האחידה של תנאי התובלה האוירית הבינלאומית לגבי המסמכים שישמשו לאותה תובלה ולגבי אחריותו של המוביל,-

מינו לתכלית זו את ציריהם המוסמכים והללו, לאחר שהוסמכו לכך כהלכה, כרתו וחתמו את האמנה הבאה:

פרק ראשון

היקף –הגדרות

סעיף 1

(1)   אמנה זו חלה על כל תובלה בינלאומית – של אנשים, כבודה או טובין, כשהיא מבוצעת בכלי טיס בתמורה. כן היא חלה על תובלה חינם בכלי טיס, המבוצעת על ידי מיזם לתובלה אוירית.

(2)   באמנה זו "תובלה בינלאומית" פרושה – כל תובלה שבה, בהתאם לתנאי ההסכם בין הצדדים, מקום היציאה ומקום היעוד – בין אם חלה הפסקה בתובלה או העברה מכלי טיס לכלי טיס ובין אם לא חלה – נמצאים או בשטחיהם של שניים מבעלי האמנה או בשטחו של אחד מבעלי האמנה אם הוסכם על חניה בשטח הכפוף לריבונותה, לאדנותה, לממונותה או למרותה של מעצמה אחרת אף אם אותה מעצמה אינה צד לאמנה זו. תובלה בין שטחים הכפופים לריבונותו, לאדנותו, לממונותו או למרותו של אותו בעל אמנה, ללא מקום חניה כאמור, לא תיראה כתובלה בינלאומית כמשמעותה באמנה זו.

(3)   תובלה שיש לבצעה על ידי כמה מובילים אויריים בזה אחר זה תיראה לצרכי אמנה זו כתובלה אחת – אם הצדדים ראו בה מבצע אחד – והוסכם עליה בצורה של חוזה אחד או של סידרת חוזים, ואין התובלה מאבדת את אפיה הבינלאומי מפני שחוזה אחד או סידרת חוזים יש לבצעם בשלמותם בתוך שטח הכפוף לרבונותו, לאדנותו, לממונותו או למרותו של אותו בעל אמנה.

סעיף 2

(1)  אמנה זו חלה על תובלה המבוצעת, בתנאים הקבועים בסעיף 1, על ידי מדינה או על ידי כל אישיות משפטית אחרת של המשפט הציבורי.

(2)   אמנה זו אינה חלה על תובלה המבוצעת על פי תנאים של אמנות דואר בינלאומיות.

פרק שני

מסמכי תובלה

סימן א' – כרטיס נסיעה

סעיף 3

(1)   בהולכת נוסעים ימסור המוביל כרטיס נסיעה שיכלול את הפרטים הבאים:

           (א)   המקום והתאריך של ההוצאה;

           (ב)    מקום היציאה ומקום הייעוד;

           (ג)   מקומות החניה שהוסכם עליהם; בתנאי שרשאי המוביל לשמור לעצמו את הזכות לשנות את מקומות החניה במקרה של צורך, מבלי ששינוי זה יוכל לגרום לאבדן אפיה הבינלאומי של ההולכה;

           (ד)     השם והכתובת של המוביל או המובילים;

           (ה)    הצהרה על כך שההולכה כפופה לכללי האחריות שנקבעו באמנה זו.

(2)   העדר כרטיס הנסיעה, אי תקינותו או אבדנו לא יפגעו בקיומו או בתוקפו של חוזה ההולכה, אשר על אף כל אלה יהיה כפוף לכללי אמנה זו. ואולם, מוביל שקיבל נוסע ללא מסירת כרטיס נסיעה לא יהיה זכאי להסתמך על אותן ההוראות של אמנה זו הפוטרות אותו מאחריותו או המגבילות אותה.

סימן ב' – כרטיס כבודה

סעיף 4

(1)    בהובלת כבודה, להוציא חפצים אישיים קטנים שהנוסע משאיר אותם בהשגחתו, ימסור המוביל כרטיס כבודה.

(2)    כרטיס הכבודה ייערך בשני טפסים – האחד לנוסע והאחד למוביל.

(3)     כרטיס הכבודה יכלול את הפרטים הבאים:

           (א)   המקום והתאריך של ההוצאה;

           (ב)    מקום היציאה ומקום היעוד;

           (ג)   השם והכתובת של המוביל או המובילים;

           (ד)    המספר של כרטיס הנסיעה;

           (ה)   הצהרה שהכבודה תימסר למחזיק בכרטיס הכבודה;

            (ו)   מספר הצרורות ומשקלם;

           (ז)    סכום הערך המוצהר בהתאם לסעיף 22(2);

          (ח)     הצהרה על כך שההובלה כפופה לכללי האחריות שנקבעו באמנה זו.

(4)   העדר כרטיס הכבודה, אי תקינותו או אבדנו לא יפגעו בקיומו או בתוקפו של חוזה ההובלה, אשר, על אף כל אלה, יהיה כפוף לכללי אמנה זו. ואולם אם קיבל מוביל כבודה ללא מסירת כרטיס כבודה או אם כרטיס הכבודה אינו כולל את הפרטים המפורטים בסעיף קטן (3) (ד), (ו) ו- (ח), לא יהיה המוביל זכאי להסתמך על אותן ההוראות של אמנה זו הפוטרות אותו מאחריותו או המגבילות אותה.

סימן ג' - שטר מטען אוירי

סעיף 5

(1)   כל מוביל טובין זכאי לדרוש מהשוגר לערוך ולמסור לו מסמך הקרוי "שטר מטען אוירי"; כל שוגר זכאי לדרוש מהמוביל לקבל מסמך זה.

(2)   ואולם, העדר מסמך זה, אי תקינותו או אבדנו לא יפגעו בקיומו או בתוקפו של חוזה ההובלה, אשר על אף כל אלה יחולו עליו כללי אמנה זו בכפוף להוראות סעיף 9.

סעיף 6

(1)  שטר המטען האוירי ייערך על ידי השוגר בשלושה טפסים מקוריים ויימסר יחד אם הטובין.

(2)  הטופס הראשון יצוין "למוביל" וייחתם על ידי השוגר. הטופס השני יצויין "לנשגר"; הוא ייחתם על ידי השוגר ועל ידי המוביל ויילוה אל הטובין. הטופס השלישי ייחתם על ידי המוביל ויימסר על ידיו לשוגר לאחר קבלת הטובין.

(3)  המוביל יחתום עם קבלת הטובין.

(4)  במקום חתימתו של המוביל יכולה להיות חותמת, ואילו חתימתו של השוגר יכולה להיות מודפסת או במקומה יכולה להיות חותמת.

(5)  ערך המוביל, לפי בקשת השוגר, את שטר המטען האוירי, רואים אותו כאילו עשה כן מטעם השוגר, כל עוד לא הוכח ההיפך.

סעיף 7

כשיש יותר מצרור אחד, זכאי מוביל הטובין לדרוש מהשוגר לערוך שטרי מטען נפרדים.

סעיף 8

שטר המטען האוירי יכלול את הפרטים הבאים:

           (א)   מקום עריכתו ותאריך חתימתו;

           (ב)   מקום היציאה ומקום היעוד;

          (ג)    מקומות חניה שהוסכם עליהם, בתנאי שהמוביל רשאי לשמור לעצמו את הזכות לשנות את מקומות החניה במקרה של צורך, ואם השתמש בזכות זו, לא יגרום שינוי זה לאובדן אפיה הבינלאומי של ההובלה;

           (ד)    שם השוגר ומענו;

           (ה)    שם המוביל הראשון ומענו;

           (ו)   שם הנשגר ומענו, אם יש צורך בכך;

           (ז)    טיב הטובין;

          (ח)     מספר הצרורות, שיטת אריזתם והסימנים המיוחדים או המספרים שעל גביהם;

          (ט)     משקל הטובין, כמותם ונפחם או ממדיהם;

          (י)     מצב הטובין והאריזה כפי הנראה לעין;

         (יא)    דמי ההובלה, אם הוסכם עליהם, תאריך התשלום ומקומו והאדם החייב בתשלום;

        (יב)    אם נשלחו הטובין בתנאי של תשלום בשעת המסירה – מחיר הטובין, ואם יש צורך בדבר, סכום ההוצאות;

         (יג)    סכום הערך המוצהר בהתאם לסעיף 22 (2);

        (יד)    מספר הטפסים של שטר המטען האוירי;

        (טו)    המסמכים שנמסרו למוביל על מנת שיילוו לשטר המטען האוירי;

        (טז)    הזמן שנקבע להשלמת ההובלה וציון תמציתי של הנתיב, אם הוסכם על דברים אלה;

         (יז)    הצהרה על כך שההובלה כפופה לכללי האחריות שנקבעו באמנה זו.

סעיף 9

קיבל המוביל טובין מבלי שנחתם שטר מטען אוירי או לא כלל שטר המטען האוירי את כל הפרטים המפורטים בסעיף 8(א) עד (ט) ועד בכלל, ו- (יז), לא יהא המוביל זכאי להסתמך על אותן הוראות באמנה זו הפוטרות אותו מאחריותו או המגבילות אותה.

סעיף 10

(1)   השוגר אחראי לנכונות הפרטים וההצהרות בנוגע לטובין שרשמם בשטר המטען האוירי.

(2)   השוגר יהיה אחראי לכל נזק שייגרם למוביל או לכל אדם אחר מחמת אי תקינות הפרטים וההצהרות האמורים, אי נכונותם או חוסר שלמותם.

סעיף 11

(1)   שטר המטען האוירי מהוה ראיה לקשירת החוזה, לקבלת הטובין, לתנאי ההובלה, כל עוד לא הוכח ההפך.

(2)   ההצהרות שבשטר המטען האוירי בנוגע למשקל הטובין, ממדיהם ואריזתם וכן אלה הנוגעות למספר הצרורות, מהוות ראיה כל עוד לא הוכח ההפך; אלה הנוגעות לכמות הטובין, נפחם ומצבם אינן מהוות ראיה נגד המוביל אלא אם נבדקו על ידיו במעמד השוגר ודבר זה צויין בשטר המטען האוירי, או אלא אם נוגעות הן למצבם של הטובין כפי הנראה לעין.

סעיף 12

(1)  שוגר הטובין יהיה זכאי, בתנאי שיקיים אם כל התחייבויותיו לפי חוזה ההובלה, לעשות בטובין על ידי שיוציאם משדה התעופה במקום היציאה או במקום היעוד, או על ידי שיעצרם במשך המסע בכל נחיתה שהיא, או על ידי שיורה למסרם במקום היעוד או במשך המסע לאדם אחר ולא לנשגר ששמו נקוב בשטר המטען האוירי, או על ידי שידרוש להחזירם לשדה התעופה במקום היציאה, בתנאי כי השימוש בזכות זו לא יפגע במוביל ובשוגרים אחרים וכי יחזיר את ההוצאות הנובעות מכך.

(2)  אם אי אפשר להוציא לפועל את הוראותיו של השוגר, חייב המוביל להודיע לו על כך מיד.

(3)  ציית המוביל להוראות השוגר בדבר העשיה בטובין מבלי שדרש את הצגת אותו טופס משטר המטען האוירי שנמסר לזה האחרון, יהיה הוא אחראי לכל נזק שעלול להגרם על ידי כך לכל אדם המחזיק כדין באותו טופס של שטר המטען, מבלי לפגוע בזכותו לחזרה על השוגר.

(4)  זכותו של השוגר פוקעת ברגע שמתחילה זכותו של הנשגר לפי סעיף 13 להלן. ואולם, אם הנשגר מסרב לקבל את שטר המטען או את הטובין, או אם אי אפשר להתקשר עמו, חוזר השוגר ונוטל את זכות העשיה בטובין.

סעיף 13

(1)  פרט למקרים שפורטו בסעיף הקודם, זכאי הנשגר, בהגיע הטובין למקום היעוד, לדרוש מהמוביל שימסור לו את שטר המטען האוירי ואת הטובין משישלם את ההיטלים המגיעים ומשימלא אחרי תנאי ההובלה המפורטים בשטר המטען האוירי.

(2)  אם לא הוסכם אחרת, יהיה זה מחובתו של המוביל להודיע לנשגר מיד עם בוא הטובין.

(3)   הודה המוביל באבדן הטובין, או לא הגיעו הטובין ליעודם בתום תקופת איחור של שבעה ימים מהתאריך שבו צריכים היו להגיע, זכאי הנשגר לאכוף את הזכויות הנובעות מחוזה ההובלה נגד המוביל.

סעיף 14

השוגר והנשגר, כל אחד בשמו הוא, יכולים לאכוף את כל הזכויות הניתנות להם לפי סעיפים 12 ו- 13, הכל לפי הענין, בין שהוא פועל בענינו הוא ובין שהוא פועל בענינו של אחר בתנאי שימלא את ההתחיבויות שהוטלו על פי החוזה.

סעיף 15

(1)    הסעיפים 12, 13 ו- 14 לא יפגעו לא ביחסים ההדדיים שבין השוגר והנשגר ולא ביחסים שבין צדדים שלישיים שזכויותיהם נובעות או מהשוגר או מהנשגר.

(2)     כל תנאי המשנה את הוראות הסעיפים 12, 13 ו- 14 יירשם בשטר המטען האוירי.

סעיף 16

(1)   השוגר חייב להמציא אותן הידיעות ולצרף לשטר המטען האוירי אותם מסמכים הדרושים, לפני מסירת הטובין לידי הנשגר, לקיום דרישות המכס, רשויות מס הכניסה (אוקטרואה), או המשטרה. השוגר אחראי כלפי המוביל לכל נזק שעלול להגרם מחמת העדר ידיעות או מסמכים כאלה, היותם בלתי מספיקים או בלתי תקינים, פרט למקרה של אשמת המוביל, משמשיו או סוכניו.

(2)    אין המוביל חייב לבדוק אם הידיעות והמסמכים נכונים או מספיקים.

פרק שלישי

אחריותו של המוביל

סעיף 17

המוביל אחראי לנזק שנגרם במקרה של מות, פציעה, או כל חבלה גופנית אחרת של הנוסע אם התאונה שגרמה לנזק אירעה בתוך כלי הטיס או תוך כדי כל פעולת עליה לתוכו או ירידה ממנו.

סעיף 18

(1)  המוביל ישא באחריות לנזק שנגרם במקרה של השמדה, אבדן או היזק של כבודה רשומה או טובין, אם המקרה שגרם לנזק אירע תוך כדי ההובלה האוירית.

(2)  ההובלה האוירית, כמשמעותה בפסקה הקודמת, כוללת את תקופת הזמן שבה מצויים הכבודה או הטובין בהשגחתו של המוביל אם בשדה התעופה, אם בתוך כלי טיס ואם- במקרה של נחיתה מחוץ לשדה תעופה – בכל מקום שהוא.

(3)  תקופת ההובלה בדרך האויר אינה מקיפה כל הובלה ביבשה, בים או בנהר שבוצעה מחוץ לשדה תעופה. ואולם, אם נתקיימה אותה תובלה תוך כדי מילוי חוזה הובלה אוירית, לצורך טעינה, מסירה או העברה מכלי טיס לכלי טיס, מניחים שכל נזק הוא תוצאה ממקרה שאירע תוך כדי ההובלה האוירית, כל עוד לא הוכח ההפך.

סעיף 19

המוביל ישא באחריות לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אוירית של נוסעים, כבודה או טובין.

סעיף 20

(1)  לא ישא המוביל באחריות אם יוכיח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היתה בידיו או בידיהם כל אפשרות לנקוט בהם.

(2)  בהובלת טובין וכבודה לא ישא המוביל באחריות, אם יוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מאשמה בטיסה, בהיגוי כלי הטיס או בניווט וכי מכל שאר הבחינות נקטו הוא, משמשיו וסוכניו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק.

סעיף 21

הוכיח המוביל כי אשמת הניזוק גרמה או תרמה לנזק, רשאי בית המשפט, בהתאם להוראות דיניו הוא, לפטור את המוביל מאחריותו, כולה או מקצתה.

סעיף 22

(1)   בהולכת נוסעים מוגבלת אחריותו של המוביל לגבי כל נוסע לסכום של 125,000 פרנק. מקום שלפי דיני בית המשפט הדן בענין ניתן לפסוק פיצויים בצורת גימלה, לא יעלה ערכה המהוון של אותה גימלה על הגבול האמור. ואולם, על ידי חוזה מיוחד עם המוביל, יוכל הנוסע לקבוע גבול אחריות גבוה יותר.

(2)   בהובלת כבודה רשומה וטובין מוגבלת אחריותו של המוביל לסכום של 250 פרנק לקילוגרם זולת אם הצהיר השוגר בעת העברת הצרור לידי המוביל הצהרת ערך מיוחדת על ענינו במסירה ושילם תשלום נוסף אם היה צורך בכך. במקרה זה יהיה מוביל אחראי עד כדי הסכום המוצהר, זולת אם הוכיח שאותו סכום עולה על ענינו הממשי של השוגר במסירה.

(3)   באשר לחפצים שהנוסע משאירם בהשגחתו תהיה אחריותו של המוביל מוגבלת ל- 5,000 פרנק לנוסע.

(4)   הסכומים הנזכרים לעיל רואים אותם כמתייחסים לפרנקים צרפתיים המכילים ½ 65 מיליגראם זהב שמידת זכותו היא 900 לאלף. סכומים אלה ניתנים להמרה בכל מטבע לאומי במספרים עגולים.

סעיף 23

כל הוראה שמגמתה לפטור את המוביל מאחריותו או לקבוע לה גבול נמוך מזה הנקוב באמנה זו, תהיה בטלה ומבוטלת, אך בטלותה של הוראה כזו לא תגרור את ביטולו של החוזה, שיישאר כפוף להוראות אמנה זו.

סעיף 24

(1)  במקרים הקבועים בסעיפים 18 ו- 19 אין להגיש כל תביעה לדמי נזק, תהיה עילתה אשר תהיה, אלא בכפוף לתנאים ולגבולות הקבועים באמנה זו.

(2)  כמו כן יחולו הוראות הפסקה הקודמת גם במקרים הקבועים בסעיף 17, מבלי לפגוע בקביעת האנשים הזכאים לתבוע ובזכויותיו של כל אחד ואחד מהם.

סעיף 25

(1)  המוביל לא יהיה זכאי להסתמך על הוראות אמנה זו הפוטרות אותו מאחריות או המגבילות אותה אם הנזק נובע מהתנהגות רעה מדעת מצדו או מאשמה אשר לפי דיני בית המשפט הדן בענין נחשבת כשוה להתנהגות רעה מדעת.

(2)  כמו כן תישלל  מהמוביל זכותו להסתמך על  ההוראות האמורות אם נגרם הנזק באותם התנאים על ידי משמש ממשמשיו או סוכן מסוכניו של המוביל, כשהוא פועל תוך כדי ביצוע תפקידיו.

סעיף 26

(1)  קבלת הכבודה או הטובין ללא מחאה על ידי הנשגר משמשת חזקה לכך כי הטובין נמסרו במצב טוב ובהתאם למסמך ההובלה, כל עוד לא הוכח ההפך.

(2)  במקרה היזק, על הנשגר למחות בפני המוביל מיד עם גילוי ההיזק, ולכל המאוחר תוך שלושה ימים מיום קבלת הכבודה, ותוך שבעה ימים מיום קבלת הטובין, במקרה איחור, תוגש המחאה לכל המאוחר תוך ארבעה עשר יום מהתאריך בו הועמדו הכבודה או הטובין לרשותו.

(3)  כל מחאה תיעשה בצורת הסתייגות רשומה על גבי מסמך ההובלה או בהודעה אחרת בכתב שתישלח תוך הזמן הנקוב לצורך מחאה כזו.

(4)  לא הוגשה מחאה תוך הזמנים הנקובים לעיל, לא תישמע כל תביעה נגד המוביל אלא אם היתה רמאות מצדו.

סעיף 27

מת האדם האחראי לנזק, תהיה זכות תביעה לדמי נזק בגבולות הנקובים באמנה זו, נגד אלה הבאים במקומו על פי דין.

סעיף 28

(1)  תביעה לדמי נזק תוגש בשטחה של אחת מבעלות האמנה, לפני בית המשפט שיש לו שיפוט במקום מושבו של המוביל, או במקום עסקיו הראשי, או במקום בו יש למוביל מיסד שבאמצעותו נקשר החוזה, או בבית המשפט שיש לו שיפוט במקום היעוד, הכל לפי בחירת התובע.

(2)  סדרי הדיון יהיו לפי דיני בית המשפט הדן בענין.

סעיף 29

(1)  הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום יעודו או מהתאריך שבו צריך היה כלי הטיס להגיע או מתאריך הפסקת ההובלה.

(2)   אופן חישוב הזמן ייקבע על פי דיני בית המשפט הדן בענין.

סעיף 30

(1)  במקרה של תובלה שיש לבצעה על ידי מובילים שונים בזה אחר זה כמוגדר בפסקה השלישית לסעיף 1, יהיה כל מוביל המקבל נוסעים, כבודה או טובין כפוף לכללי אמנה זו וייראה כצד לחוזה התובלה במידה שחוזה זה דן באותו חלק מהתובלה המבוצע בפיקוחו.

(2)  בתובלה מסוג זה לא יהיו הנוסע או הבאים במקומו על פי דין רשאים להגיש תביעה אלא נגד המוביל שביצע את התובלה שבה אירעו התאונה או האיחור, פרט למקרה בו קיבל עליו המוביל הראשון, בהסכם מפורש, אחריות לכל המסע.

(3)  אשר לכבודה או טובין תהיה לשוגר זכות תביעה נגד המוביל הראשון ולנשגר הזכאי לקבלתם תהיה זכות תביעה נגד המוביל האחרון ונוסף לכך רשאי כל אחד מהם להגיש תביעה נגד המוביל שביצע את ההובלה בה אירעו ההשמדה, האבדן, ההיזק או האיחור. מובילים אלה יהיו אחראים ביחד ולחוד כלפי השוגר והנשגר.

פרק רביעי

הוראות בענין תובלה משולבת

סעיף 31

(1)   בתובלה משולבת המבוצעת בחלקה בדרך האויר ובחלקה בכל אמצעי תובלה אחר, יחולו הוראות אמנה זו רק על התובלה האוירית, אם התובלה האוירית היא בהתאם לתנאי סעיף 1.

(2)   שום דבר האמור באמנה זאת לא ימנע את הצדדים, במקרה של תובלה משולבת, מלהכניס במסמך התובלה האוירית תנאים הנוגעים לדרכי תובלה אחרות, בתנאי כי בנוגע לתובלה האוירית יקוימו הוראות אמנה זו.

פרק חמישי

הוראות כלליות והוראות סיום

סעיף 32

כל הוראה בחוזה התובלה וכל הסכמים מיוחדים שנתקשרו בהם לפני קרות הנזק, בהם סוטים הצדדים מכללי אמנה זו, אם על ידי קביעת המשפט שיחול ואם על ידי שינוי הכללים הנוגעים לשיפוט, יהיו בטלים ומבוטלים. אולם, בהובלת טובין מותרים סעיפים בוררות, בכפוף להגבלות אמנה זו, אם הבוררות צריכה להתקיים באחד ממקומות השיפוט הנזכרים בפסקה הראשונה לסעיף 28.

סעיף 33

שום דבר האמור באמנה זו לא ימנע בעד המוביל לסרב להתקשר בכל חוזה תובלה או לקבוע כללים שאינם סותרים את הוראות האמנה הזאת.

סעיף 34

אמנה זו אינה חלה על תובלה אוירית בינלאומית שבוצעה לשם ניסוי על ידי מיזמי טיס לתכלית ייסוד קוי טיסה סדירים ועל תובלה שבוצעה בנסיבות יוצאות מן הכלל מחוץ לתחום העסקים הרגיל של מוביל אוירי.

סעיף 35

באמנה זו "ימים" – פירושו ימים שוטפים ולא ימי עבודה.

סעיף 36

אמנה זו נערכת בצרפתית בטופס אחד שיישמר בגנזך המיניסטריון לעניני חוץ של פולין ושהעתק אחד ממנו מאושר כהלכה יישלח על ידי הממשלה הפולנית לממשלת כל אחד מבעלי האמנה.

סעיף 37

(1)   אמנה זו טעונה אישרור. כתבי האישרור יופקדו בגנזך המיניסטריון לענייני חוץ של פולין, אשר יודיע על ההפקדה לממשלת כל אחד מבעלי האמנה.

(2)    מיד לאחר שאושררה אמנה זו על ידי חמשה מבעלי האמנה, תיכנס לתוקפה, ביניהם לבין עצמם, ביום התשעים לאחר הפקדת כתב האישרור החמישי.לאחר מכן תיכנס לתוקפה בין בעלי האמנה שאישררוה ובעל האמנה שיפקיד את כתב אישרורו ביום התשעים לאחר ההפקדה.

(3)   מחובתה של ממשלת הריפובליקה של פולין להודיע לממשלת כל אחד מבעלי האמנה על תאריך תחילת תקפה של אמנה זו, ועל תאריך הפקדתו של כל כתב אישרור.

סעיף 38

(1)  אמנה זו תעמוד, לאחר היכנסה לתוקפה, להצטרפות על ידי כל מדינה.

(2)  ההצטרפות תבוצע על ידי הודעה שתישלח לממשלת הרפובליקה הפולנית, והיא תודיע על כך לממשלת כל אחד ואחד מבעלי האמנה.

(3)  ההצטרפות תהיה לבת- פעל החל מהיום התשעים לאחר מסירת הודעה לממשלת הרפובליקה הפולנית.

סעיף 39

(1)  כל אחד מבעלי האמנה רשאי להסתלק ממנה על ידי הודעה שתישלח לממשלת הרפובליקה הפולנית והיא תודיע על כך מיד לממשלת כל אחד ואחד מבעלי האמנה.

(2)  ההסתלקות תהיה לבת פעל ששה חדשים לאחר הודעת ההסתלקות, וכוחה יהיה יפה רק לגבי הצד שהסתלק.

סעיף 40

(1)   כל בעל אמנה רשאי להצהיר, בשעת החתימה או הפקדת כתב האישרור או ההצטרפות, כי הסכמתו לאמנה זאת אינה חלה על מושבות, ארצות חסות, שטחי ממונות, או על כל שטח אחר הכפוף לריבונותו, למרותו או לאדנותו, כולם או מקצתם.

(2)   לפיכך, יוכל כל בעל אמנה להצטרף לאחר מכן בנפרד בשם מושבותיו, ארצות חסותו, ושטחי ממונות שלו, או בשם כל שטח אחר הכפוף לריבונותו, למרותו או לאדנותו שהוצאו כאמור על ידי הצהרתו המקורית, כולם או מקצתם.

(3)   כל בעל אמנה יוכל להסתלק מאמנה זו, בהתאם להוראותיה, בין לחוד ובין בשם מושבותיו, ארצות-חסותו, שטחי- הממונות שלו, או בשם כל שטח אחר הכפוף לריבונותו או למרותו או לאדנותו, כולם או מקצתם.

סעיף 41

כל אחד מבעלי האמנה זכאי, לא לפני תום שנתיים לאחר היכנס אמנה זו לתוקפה, לדרוש את כינוסה של ועידה בינלאומית חדשה על מנת לדון בשיפורים שאפשר לעשות באמנה זו. לתכלית זו עליו לבוא בדברים עם ממשלת הרפובליקה הצרפתית, והיא תנקוט את האמצעים הדרושים לעשיית ההכנות לוועידה כזו.

אמנה זו, שנערכה בוארשה ביום 12 באוקטובר 1929, תישאר עומדת לחתימה עד יום 31 בינואר 1930.

סעיפי החתימות הושמטו.