א) "אמנת ורשה" – משמעותה האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בין-לאומית, שנחתמה בוורשה ביום 12 באוקטובר, 1929, או אמנת ורשה כפי שתוקנה בהאג, ב- 1955, בהתאם לכך אם התובלה שלפי החוזה הנזכר בפסקה (ב) מוסדרת באמנה האחת או האחרת ;

ב) "מוביל לפי חוזה" משמעו אדם שהוא צד לחוזה הובלה המוסדר באמנת ורשה והערוך עם נוסע או עם שוגר, או עם אדם הפועל מטעמו של הנוסע או עם השוגר.

ג) "מוביל בפועל" משמעו אדם, למעט המוביל לפי חוזה, שמכוח הרשאה שניתנה על ידי המוביל לפי חוזה מבצע את ההובלה, כולה או מקצתה, האמורה בפסקה (ב), אך שאיננו, בכל הנוגע לצד זה, מוביל הבא אחריו במובנה של אמנת ורשה. הרשאה זו יהיו מניחים את קיומה, כל עוד לא הוכח ההיפך מכך.

ביצע המוביל בפועל הובלה, כולה או מקצתה, המוסדרת, בהתאם לחוזה הנזכר בסעיף 1, פסקה (ב), על פי אמנת ורשה, יהיו המוביל לפי חוזה והמוביל בפועל כפופים יחדיו לכללי אמנת ורשה, הראשון לגבי כלל ההובלה הנידונה בחוזה, והאחרון – לגבי ההובלה שביצע בלבד, למעט אם נקבע אחרת באמנה זו.

1. מעשיהם ומחדליהם של המוביל בפועל, ושל משמשיו וסוכניו, הפועלים תוך מילוי תפקידיהם, יהיו רואים אותם, בזיקה להובלה שבוצעה על ידי המוביל בפועל, גם כמעשיו ומחדליו של המוביל לפי חוזה.

2. מעשיהם ומחדליהם של המוביל לפי חוזה, ושל משמשיו וסוכניו, הפועלים תוך מילוי תפקידיהם, יהיו רואים אותם, בזיקה להובלה שבוצעה על ידי המוביל בפועל, גם במעשיו ומחדליו של המוביל בפועל. אף על פי כן, שום מעשה או מחדל כאמור לא יטיל על המוביל בפועל אחריות העוברת על הגבולות המפורשים בסעיף 22 לאמנת ורשה. כל הסכם מיוחד לפיו נוטל על עצמו המוביל לפי חוזה התחייבויות שאינן מוטלות באמנת ורשה, כל ויתור על זכויות המוענקות באותה אמנה או כל הצהרת ערך מיוחדת על ענינו במסירה, הצהרה הנידונה בסעיף 22 לאמנה האמורה, לא יהיו בני תוקף לגבי המוביל בפועל, אלא אם הסכים להם.

1. כל הוראה בחוזה שמגמתה לפטור את המוביל לפי חוזה, או את המוביל בפועל, מאחריותם, לפי אמנה זו, תהיה בטלה ומבוטלת, אך בטילותה של הודאה כזו לא תגרור את ביטולו של החוזה , שיישאר כפוף להוראות אמנה זו.

2. אשר להובלה המבוצעת בידי המוביל בפועל, לא יחול הסעיף הקטן הקודם לגבי הוראות שבחוזה הנוגעות לאבדן או להיזק שנגרמו כתוצאה מטבעם של הטובין המובלים או ממום בהם.

3. כל הוראה בחוזה ההובלה וכל הסכמים מיוחדים שנתקשרו בהם לפני קרות הנזק, בהם סוטים הצדדים מכללי אמנה זו, אם על ידי קביעת המשפט שיחול ואם על ידי שינוי הכללים הנוגעים לשיפוט, יהיו בטלים ומבוטלים. אולם בהובלת טובין מותרים סעיפים בוררות, בכפוף להגבלות אמנה זו, אם הבוררות צריכה להתקיים באחד ממקומות השיפוט הנזכרים בסעיף 8.

1. אמנה זו טעונה אישרור על ידי המדינות החתומות עליה.

2. כתבי האישרור ייפקדו אצל משלת ארצות הברית של מכסיקו.

1. לאחר שאמנה זו תקבל את אישרורן של חמש מן המדינות החתומות, היא תיכנס לתוקפה בין מדינות אלה ביום התשעים לאחר הפקדת כתב האישרור החמישי. היא תיכנס לתוקף לגבי כל מדינה שתאשרר את האמנה לאחר מכן ביום התשעים לאחר הפקדת כתב אישרורה.

2. מיד עם כניסת אמנה זו לתוקפה, היא תירשם אצל ארגון האומות המאוחדות, ואצל ארגון התעופה האזרחית הבין-לאומית, על ידי ממשלת ארצות הברית של מכסיקו.

1. לאחר כניסת אמנה זו לתוקפה, תעמוד להצטרפותה של כל מדינה חברת האומות המאוחדות, או החברה באחת הסוכנויות המיוחדות.

2. הצטרפות זו תבוצע בהפקדת כתב הצטרפות אצל ממשלת ארצות הברית של מכסיקו, והיא תהא לבת פועל ביום התשעים שלאחר תאריך ההפקדה כאמור.

1. כל מדינה מתקשרת רשאית להסתלק מאמנה זו, בהודעה שתישלח אל ממשלת ארצות הברית של מכסיקו.

2. ההסתלקות תהיה לבת פועל ששה חודשים לאחר תאריך קבלת ההודעה על ידי ממשלת ארצות הברית של מכסיקו.

1. כל מדינה מתקשרת רשאית להצהיר, בעת אישרורה של אמנה זו, אך בעת ההצטרפות אליה, או לאחר מכן, באמצעות הודעה שתישלח אל ממשלת ארצות הברית של מכסיקו, כי אמנה זו תחול גם על שטח ארץ כלשהו משטחי הארץ שהיא מייצגת אותם ביחסי החוץ.

2. תשעים יום לאחר תאריך הקבלה של ההודעה האמורה בידי ממשלת ארצות הברית של מכסיקו תחול אמנה זו גם על שטחי הארץ הנקובים בהודעה.

3. כל מדינה מתקשרת רשאית, בהתאם להוראות סעיף 15, להסתלק מאמנה זו בנפרד, בשם השטחים, כולם או מקצתם, שהיא מייצגת ביחסי החוץ.

א)  על כל חתימה על אמנה זו ועל תאריכה;

ב)  על הפקדתו של כל כתב אישרור או הצטרפות ועל תאריך ההפקדה;

ג)  על התאריך שבו תיכנס אמנה זו לתוקפה בהתאם לס"ק הראשון לסעיף 13;

ד) על קבלת כל הודעת הסתלקות ועל תאריך קבלתה;

ה) עם קבלת כל הצהרה או הודעה שניתנו לפי סעיף 16, ועל תאריך קבלתן.