"2. באמנה זו, "תובלה בילאומית" פרושה – כל תובלה שבה, בהתאם לתנאי ההסכם בין הצדדים, מקום היציאה ומקום היעוד – בין אם חלה הפסקה בתובלה או העברה מכלי טיס לכלי טיס ובין אם לא חלה – נמצאים בשטחיהם של שנים מבעלי האמנה או בשטחו של בעל אמנה אחד אם הוסכם על חניה בשטחה של מדינה אחרת, אף אם אותה מדינה איננה מבעלי האמנה. תובלה בין שני מקומות הנמצאים בשטחו של אחד מבעלי האמנה, ללא מקום חניה מוסכם בשטחה של מדינה אחרת, לא תיראה כתובלה בינלאומית במשמעותה באמנה זו".

ב)  במקום פסקה 3 תבוא פסקה זו:

"3. תובלה שיש לבצעה על ידי כמה מובילים אויריים בזה אחר זה, תיראה, לצרכי אמנה זו, כתובלה אחת אם הצדדים ראו בה מבצע אחד, בין אם הוסכם עליה בצורה של חוזה אחד ובין בצורה של סידרת חוזים, ואין התובלה מאבדת את אפיה הבינלאומי מפני שחוזה אחד או סידרת חוזים יש לבצעם בשלמותם בשטחה של אותה מדינה".

בסעיף 2 לאמנה –

בסעיף 3 לאמנה –

א)  במקום פסקה 1 תבוא פסקה זו:-

(א)   ציון מקומות היציאה והייעוד;

(ב) אם מקומות היציאה והייעוד מצויים בשטחו של בעל אמנה אחד והוסכם על מקום חניה אחד או יותר המצויים בשטחה של מדינה אחרת – ציון של אחד ממקומות חניה אלה;

(ג) הודעה המציינת שאם במסעו של נוסע מקום הייעוד הסופי או מקום חניה בו אינם בארץ היציאה, עשויה ההולכה להיות כפופה לאמנת ורשה המגבילה, בדרך כלל, את אחריות המוביל במקרה מות או חבלה גופנית וכן במקרה אבדן או היזק לכבודה."

ב.  במקום פסקה 2 תבוא פסקה זו:-

"2. כרטיס הנסיעה מהווה ראיה לקשירת חוזה ההולכה ולתנאיו כל עוד לא הוכח ההיפך. העדר כרטיס הנסיעה, אי תקינותו או אבדנו לא יפגעו בקיומו או בתוקפו של חוזה ההולכה אשר, על אף כל אלה, יהיה כפוף לכללי אמנה זו. ואולם, אם בהסכמת המוביל, עולה הנוסע לכלי הטיס מבלי שנמסר כרטיס נסיעה, או אם כרטיס הנסיעה אינו כולל את ההודעה האמורה בפסקה 1 (ג) לסעיף זה – לא יהיה המוביל זכאי להסתמך על הוראות סעיף 22."

א.  במקום הפסקאות 1, 2, ו- 3 יבואו פסקאות אלה:-

(א) ציון מקומות היציאה והייעוד;

(ב) אם מקומות היציאה והייעוד מצויים בשטחו של בעל אמנה אחד, והוסכם על מקום חניה אחד או יותר המצויים בשטחה של מדינה אחרת, ציון של אחד ממקומות חניה אלה:

(ג)  הודעה המציינת שאם ההובלה יש לה מקום יעוד סופי או מקום חניה שלא בארץ היציאה, עשויה ההובלה להיות כפופה לאמנת ורשה המגבילה, בדרך כלל, את אחריות המוביל לאבדן או היזק לכבודה."

ב. במקום פסקה 4 תבוא פסקה זו:-

א. ציון מקומות היציאה והיעוד;

ב. אם מקומות היציאה והיעוד מצויים בשטחו של בעל אמנה אחד, והוסכם על מקום חניה אחד או יותר המצויים בשטחה של מדינה אחרת – ציון של אחד ממקומות חניה אלה;

ג. הודעה לשוגר שאם מקום היעוד הסופי של ההובלה או מקום חניה בה אינם בארץ היציאה, עשויה להיות ההובלה כפופה לאמנת ורשה, המגבילה, בדרך כלל, את אחריות המוביל במקרה אבדן או היזק לטובין".

בסעיף 10 לאמנה –

בסעיף 15 לאמנה –

1. בהולכת אנשים מוגבלת אחריותו של המוביל לגבי כל נוסע לסכום של מאתיים וחמישים אלף פרנק, מקום שלפי דיני בית המשפט הדן בענין ניתן לפסוק פיצויים בצורת גימלה, לא יעלה ערכה המהוון של אותה גימלה על הגבול האמור. ואולם על ידי חוזה מיוחד עם המוביל יוכל הנוסע לקבוע גבול אחריות גבוה יותר.

2. א. בהובלת כבודה רשומה וטובין, מוגבלת אחריות המוביל לסכום של מאתיים וחמישים פרנק לקילוגרם, זולת אם הצהיר השוגר בעת העברת הצרור לידי המוביל הצהרת ערך מיוחדת על ענינו במסירה ושילם תשלום נוסף אם היה צורך בכך. במקרה זה יהיה המוביל אחראי עד כדי הסכום המוצהר, זולת אם הוכיח שאותו סכום עולה על ענינו הממשי של השוגר במסירה.

ב. במקרה של אבדן, היזק או איחור של חלק מן הכבודה הרשומה או הטובין, או כל חפץ הכלול בהם, יובא בחשבון – בקביעת גבול אחריותו של המוביל – רק המשקל הכולל של הצרור או הצרורות הנוגעים בדבר. ואולם, אם האבדן, ההיזק או האיחור של חלק מהכבודה הרשומה או הטובין או כל חפץ הכלול בהם, פוגעים בערכם של צרורות אחרים המכוסים על ידי אותו כרטיס כבודה או על ידי אותו שטר מטען אוירי, יובא בחשבון – בקביעת גבול האחריות – גם משקלם הכולל של צרורות אלה.

3. באשר לחפצים שהנוסע משאירם בהשגחתו תהיה אחריותו של המוביל מוגבלת לחמשת אלפים פרנק לנוסע.

4. גבולות האחריות הנקובים בסעיף זה, לא יהיה בהם כדי ליטול מבית המשפט את הזכות לפסוק, לפי דיניו הוא, גם הוצאות משפט והוצאות אחרות, שנגרמו לתובע אגב ההליכים המשפטיים, כולם או מקצתן. הוראה זו לא תחול אם סכום הפיצויים שנפסק, פרט להוצאות משפט והוצאות אחרות אגב הליכים משפטיים, אינו עולה על הסכום שהוצע בכתב ע"י המוביל לתובע תוך ששה חדשים ממועד האירוע אשר גרם לנזק, או לפני הגשת התביעה, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.

5. הסכומים בפרנקים הנקובים בסעיף זה, ייראו כמתיחסים ליחידת מטבע המכילה ששים וחמישה וחצי מיליגראם זהב שמידת זכותו היא תשע מאות לאלף. סכומים אלה ניתנים להמרה בכל מטבע לאומי במספרים עגולים. המרת סכומים אלה במטבע לאומי שלא בזהב, תיעשה, במקרה של הליכים משפטיים, בהתאם לערך הזהב של מטבע כזה בתאריך מתן פסק הדין."

בסעיף 23 לאמנה תסומן ההוראה הקיימת בפסקה 1 ואחריו תוסף פסקה זו –

בסעיף 25 לאמנה –

1. מקום שהוגשה תביעה נגד משמש או סוכן של המוביל על נזק שאמנה זו חלה עליו, יהיה אותו משמש או סוכן זכאי להסתמך על גבולות האחריות שהמוביל עצמו זכאי להסתמך עליהם לפי סעיף 22, אם יוכיח שפעל תוך כדי ביצוע תפקידיו.

2. במקרה כזה, לא יעלה סך כל הפיצויים שאפשר לחייב בהם את המוביל, את משמשיו ואת סוכניו, על הגבולות האמורים.

3. הוראות פסקאות 1 ו- 2 לסעיף זה לא יחולו אם יוכח שהנזק נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של משמש או סוכן, שנעשו בכוונה לגרום נזק או מתוך לא-איכפתיות ובידיעה שקרוב לודאי שייגרם נזק בעטיים".

בסעיף 26 לאמנה –

1. "בעל אמנה" בסעיף 37, פסקה 2, ובסעיף 40, פסקה 1, פירושו "מדינה". בכל שאר המקרים, "בעל אמנה" פירושו מדינה שאישרור האמנה על ידיה או הצטרפותה אליה נעשו בני-פעל ושהסתלקותה ממנה עדיין לא נעשתה בתפעל.

2. לענין האמנה, "שטח" פירושו לא רק שטח המטרופולין של המדינה אלא גם כל אותם שטחים שהיא מייצגת אותם ביחסי החוץ שלהם.

ביחסים בין הצדדים לפרוטוקול זה, ייראו ויפורשו האמנה והפרוטוקול כמסמך אחד וייקרא להם – "אמנת ורשה כפי שתוקנה בהאג, 1955".

1. פרוטוקול זה טעון אישרור ע"י המדינות החתומות עליו.

2. אישרור של פרוטוקול זה על ידי מדינה שאינה צד לאמנה כוחו כהצטרפות לאמנה המתוקנת על ידי פרוטוקול זה.

3. כתבי האישרור יופקדו אצל ממשלת הרפובליקה העממית של פולין.

1. לאחר שפרוטוקול זה יקבל את אישרורן של שלושים מן המדינות החתמות ייכנס לתוקפו בין מדינות אלה ביום התשעים לאחר הפקדת כתב האישרור השלושים. לגבי כל מדינה שתאשרר את הפרוטוקול לאחר מכן ייכנס לתוקפו ביום התשעים לאחר הפקדת כתב האישרור.

2. מיד עם כניסת פרוטוקול זה לתוקפו, יירשם באו"ם על ידי משלת הרפובליקה העממית של פולין.

1. לאחר כניסת פרוטוקול זה לתוקפו, יעמוד להצטרפותה של כל מדינה שאינה מן החתומות עליו.

2. הצטרפות לפרוטוקול זה על ידי מדינה שאינה צד לאמנה – כוחה כהצטרפות לאמנה המתוקנת על ידי פרוטוקול זה.

3. ההצטרפות תבוצע על ידי הפקדת כתב הצטרפות אצל ממשלת הרפובליקה העממית של פולין והיא תהיה לבת-פעל ביום התשעים שלאחר ההפקדה.

1. כל אחד מן הצדדים לפרוטוקול זה רשאי להסתלק ממנו על ידי הודעה שתישלח לממשלת הרפובליקה העממית של פולין.

2. ההסתלקות תהיה לבת-פעל של ששה חדשים אחרי תאריך קבלת הודעת ההסתלקות על ידי ממשלת הרפובליקה העממית של פולין.

3. ביחסים שבין הצדדים לפרוטוקול זה, הסתלקותו של אחד מהם מן האמנה בהתאם לסעיף 39 לא תתפרש כהסתלקות מן האמנה המתוקנת על ידי פרוטוקול זה.

1. פרוטוקול זה יחול על כל השטחים שמדינה שהיא צד לו מייצגת אותם ביחסי החוץ שלהם, פרט לשטחים שביחס אליהם נמסרה הצהרה בהתאם לפסקה 2 לסעיף זה.

2. כל מדינה רשאית להצהיר בשעת הפקדת כתב האישרור או כתב ההצטרפות, שהסכמתה לפרוטוקול זה לא תחול על שטח אחד או על מספר שטחים שהיא מייצגת אותם ביחסי החוץ שלהם.

3. כל מדינה רשאית לאחר מכן, על ידי הודעה לממשלת הרפובליקה העממית של פולין, להרחיב את תחולת פרוטוקול זה על שטח אחד או מספר שטחים שביחס אליהם הצהירה כאמור בפסקה 2 לסעיף זה. הודעה זו תהיה בת-פעל ביום התשעים שלאחר קבלתה על ידי הממשלה האמורה.

4. כל מדינה, שהיא צד לפרוטוקול זה רשאית להסתלק ממנו בהתאם להוראות סעיף 14, פסקה 1, בנפרד בשם השטחים שהיא מייצגת אותם ביחסי החוץ שלהם, כולם או מקצתם.

א. על כל חתימה על פרוטוקול זה ועל תאריכה;

ב. על הפקדתו של כל כתב אישרור של פרוטוקול זה או כתב הצטרפות אליו ועל תאריך ההפקדה;

ג. על התאריך שבו ייכנס פרוטוקול זה לתקפו בהתאם לפסקה 1 לסעף 22;

ד. על קבלת כל הודעת הסתלקות ועל תאריך קבלתה;

ה. על קבלת כל הצהרה או הודעה שניתנו בהתאם לסעיף 25 ועל תאריך קבלתן; וכן

ו. על קבלת כל הודעה שניתנה בהתאם לסעיף 26 – ועל תאריך קבלתה.