תקנות רישוי שירותי התעופה (העברה הסבה ופדיון של מסמך תובלה בטיסות סדירות), תשמ"ד- 1983

פורסמו: ק"ת תשמ"ד, 318

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4, 6 ו- 23(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג – 1963, אני מתקין תקנות אלה:

1)      הגדרות

בתקנות אלה –

"מסמך תובלה" – כרטיס טיסה, שובר החלפה (MCO) או אישור קניה מראש (PTA);

"המנהל"- ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה.

2)   העברה ופידיון של מסמך תובלה

א)  מסמך תובלה המוצא בישראל או מחוצה לה בידי מוביל אוירי סדיר המפעיל טיסות סדירות מישראל ואליה או שיש לו נציגות בישראל, או מטעמו, לשם תובלה אוירית מישראל למדינת חוץ –

1)   יהיה ניתן לשימוש ליעד הנקוב בו בטיסות של מוביל אוירי סדיר אחר המפעיל טיסות סדירות מישראל;

2)   יהיה ניתן לפדיון, במקרה של אי ניצולו; הכל בהתאם לתעריף הטיסה הנקוב בו ולתנאי התובלה הישימים, וכאמור בתקנות אלה.

ב)   תקנה זו תחול גם אם הוצאו מספר מסמכי תובלה לביצוע התובלה האוירית האמורה.

3)   קבלת מסמך תובלה

א)   מוביל אוירי סדיר המפעיל טיסות סדירות מישראל, רשאי לקבל לטיסותיו נוסעים המחזיקים במסמך תובלה כאמור בתקנה 2, ללא צורך בפניה למי שהוציא את מסמך התובלה לשם הסבתו אליו.

ב)   מוביל אוירי כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לדרוש החזר התמורה בעד ביצוע התובלה האוירית מהמוביל האוירי שמסמך התובלה הוצא על ידו או מטעמו, לפי התעריף הנקוב בו, הכל כפי שאישר המנהל וכפי שפרסם המוביל האוירי.

4)    איסור ציון תנאים מגבילים על גבי מסמך התובלה

א)   לא יצויינו על גבי מסמך תובלה כאמור בתקנה 2, בדרך כלשהי, תנאים שמשמעותם, לגבי מסמך התובלה, היא אחת מאלה:

1)     הוא לא ניתן לפדיון;

2)     הוא לא ניתן להסבה או להעברה;

3)     הוא ניתן לשימוש על ידי מוביל אוירי פלוני בלבד;

4)     לשם הסבתו, העברתו או כל שינוי בו יש לפנות למי שהוציאו.

ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לציין על גבי מסמך תובלה תנאי כאמור אם הוא אושר מראש ובכתב בידי המנהל  או אם הוא מהווה חלק בלתי נפרד מתנאי התעריף הישים והתעריף הכולל תנאי זה אושר מראש ובכתב בידי המנהל; במקרה זה יחול התנאי האמור על אף האמור בתקנה 2.

5)   פדיון מסמך תובלה

פדיון של מסמך תובלה אשר שולם בעדו בישראל ושלא נוצל, ייעשה בהתאם לתעריף הנקוב בו ובהתאם לתנאי התובלה הישימים שאישר המנהל, ובמטבע בו הוא נרכש, בהתאם לנוהלים שאישר המנהל.

6)   עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס בשיעור הנקוב בסעיף 40 (2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, או שניהם כאחד.

7)   תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה בכסלו התשמ"ד (1 בדצמבר 1983).