ת"א (ת"א) 1582/91 Le Club Mediteranne S.A נ' עמיחי טנדלר ואח' (לא פורסם) (החלטה מיום 21.5.95)

המשיב הזמין בישראל שבוע נופש במועדון ביוון. בהיותו ביוון נפצע כאשר ביצע "קפיצת ראש" לבריכה רדודה. הוא הגיש תביעה בישראל כנגד המבקשת, שהיא חברה המנהלת כפרי נופש רבים וגם נגד קלוב מדיטראנה ישראל בע"מ, "חברה ישראלית שהינה חלק מהרשת העולמית של מועדוני הים התיכון".

המבקשת טוענת כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום הטבעי והנאות להמשך בירורה.

נפסק (כב' השופטת ו' אלשייך ):

1. משנקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"א 2652/94 כי ההמצאה לחברה הזרה (אשר בוצעה לחברה הישראלית) בוצעה כדין, הרי "שבית המשפט הישראלי קנה סמכות לדון בפרשת התביעה דנן, הגם שהמבקשת הינה בבחינת גורם זר".

2. לא בנקל יפרק עצמו בית המשפט מסמכות שהוקנתה לו.

3. המבחן לקביעת הפורום הנאות הוא מבחן "מירב הזיקות", "קרי- האם קיים פורום אחר, אשר לו, ובאופן מובהק, מירב הזיקות למקרה נשוא תובענה זו".

4. בחינת כל המרכיבים מלמדת כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות. המרכיבים שיש לקחת בחשבון הם- שיקולי נוחות והוצאות ובכלל זה סוגיית העדים להם יזקק מי מהצדדים במהלך בירור התובענה; הדין שיחול על הצדדים במלך המשפט; ציפיותיהם הסבירות של הצדדים.

5. בנוסף על כך, על המבקשת להוכיח כי קיים פורום אחר מתאים יותר באופן מובהק מזה שבפניו כבר החל להתברר המשפט. בנסיבות הענין לא הצביעה המבקשת על קיומו של פורום אחד ויחיד, אלא על שני פורומים (צרפת או יוון).

6. המבקשת מנהלת עסקים בישראל והמשיב הוא תושב ישראל. הנתבעת הנוספת היא חברה ישראלית. "מבחינת מקום מגוריהם ועסקיהם של הצדדים לתובענה זו, עולה בבירור כי לשלושת הצדדים גם יחד, זיקה מובהקת לפורום הישראלי".

7. רוב רובם של העדים הם זרים, אולם לא הוכח מי הם העדים שיש לזמן, היכן הם גרים והאם יש בידי המבקשת עדים בכלל ועדי ראייה בפרט. "על המבקשת לפרט זהות עדיה ומקום מושבם הנוכחי וכפועל יוצא, מהי העלות המשוערת של הבאתם לארץ" והיא לא הצליחה להרים נטל זה.

8. אשר לשאלת צפיות הצדדים באשר למקום ההתדיינות - יש לדחות את הטענה כי תייר ישראלי היוצא לנפוש בחו"ל מודע לכך שיאלץ לתבוע את סעדיו בארץ הזרה בה ארעה התאונה ואלו ציפיותיו הסבירות. "בפרשת התביעה דנן, ענין לנו בחברה שיש לה סניף בארץ, פרסומים הנושאים את שמה - בארץ, עסקיה מנוהלים כאן, ומטבע הדברים, גובה היא כספים ומשלישה רווחים לכיסיה - בארץ. לגבי דידי, לא יעלה על הדעת כי מחד תהא מדינת ישראל "פורום נאות וטבעי" לניהול עסקים ומאידך גיסא, פורום לא נוח ושאינו טבעי, לניהול תובענות מהסוג בו עסקינן".

9. "עובדת קרות מעשה הנזיקין ביוון, אין בה כדי להביא, מניה וביה, להחלת הדין היווני, כפי שגורס בא כוח המבקשת בסיכומיו...מבכר בית המשפט העליון בישראל את גישת המשפט האמריקאי, לפי הדין שיחול הוא זה בעל הזיקה האמיצה ביותר למקרה". הדין שיש לו את הקשר האמיץ ביותר עם בעלי הדין ועם שאר הסיבות הענין, הוא הדין הישראלי.

נקבע כי בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות והטבעי לבירורה של התובענה.

ת"א (חיפה) 65653/96 המ' (חיפה) 10271/97 לא קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ נ' ציון ידיד (לא פורסם) (החלטה מיום 1.6.98)

המבקשות אשר נתבעות בתביעת נזיקין שתבע המשיב בגין תאונה שארעה לו בכפר נופש בבעלות המבקשת מס' 2 בצרפת, עותרות לדחיית או למחיקת התביעה על הסף, בטענות של חוסר יריבות, פורום לא נאות והסכם שיפוט יחודי.

הזמנת חבילת הנופש נעשה באמצעות הטלפון במשרדה של מבקשת מס' 1 הנמצא בתל אביב.

נפסק (כב' השופטת ח' הורוביץ ):

1. בחינת זהות העדים אשר יעידו במשפט אינה מטה את הכף לטובת המבקשות אשתו של המשיב שהיתה עדת הראיה היחידה לתאונה או סמוך אחריה מתגוררת בישראל. הראיות לגבי מצבו הרפואי של התובע נמצאות בישראל. נראה שלא תהיה מחלוקת לגבי הטיפול הראשוני שניתן בחו"ל ע"י עדי הנתבעת. העד המהותי לכאורה הוא איש האחזקה שהוא עובד של הנתבעת מס' 2. אין כל קושי שמעבידתו תדאג להבאתו לעדות בישראל, ואף לשמוע את עדותו ממקום מושבו בצרפת בעידן של טלקומוניקציה מתקדמת.

2. "צפיתו של הרוכש עסקת נופש בישראל אצל חברה ישראלית, הינה להשפט בישראל".

3. "לא בהכרח הדין החל על התאונה הינו הדין הצרפתי, אך אם כן, הנטל להוכיחו מוטל על התובע-המשיב וענין זה איננו אמור להקשות על המבקשות, ודאי לא במידה המצדיקה לקבל את בקשתן".

4. "נטל השכנוע כי הפורום הצרפתי מתאים יותר מן הפורום הישראלי שכבר קנה לו סמכות לדון בתובענה, מוטל על המבקשות. ...מקובלים על נימוקיה של כב' השופטת אלשייך בת.א. 1582/91...".

5. לענין חוסר היריבות: בטרם תתבררנה כל העובדות "אין מקום לפטור שלוח בטרם מאשר השולח את השליחות ולוקח על עצמו את מלוא האחריות לתביעה. בכתה התביעה טענות המגלות לכאורה עילה כלפי מבקשת מס' 1 באופן אישי. ביהמ"ש ימחוק תביעה מחוסר עילה וחוסר יריבות רק כאשר ברור כי אין כל סיכוי שאף אם יוכחו הטענות בכתב התביעה יזכה התובע לסעד כלשהו על פיהן. אינני יכולה לקבוע כי זה המצב בעניינו ולכן אין מקום לדחות ו/או למחוק על הסף את התביעה נגד המשיבה מס' 1....נראה כי לענין התביעה מתפקדות 2 המבקשות באופן משותף, הראיה שגב' מאיו, העובדת אצל מבקשת מס' 1 הצהירה הצהרות שונות בשמה של מבקשת מס' 2. אפשר שבהמשך, אם נתבעת מס' 2 תקבל על עצמה את האחריות במדיה ותחויב, יהיה מקום למחוק את נתבעת מס' 1."

6. לענין הסכם השיפוט: "המבקשות מסתמכות על סעיף שיפוט הקובע כי בכל מקרה של תביעה נגד מי מהבקשות בגין ארוע שקרה מחוץ לישראל 'תהיה סמכות השיפוט נתונה באורח בלעדי לבתי המשפט של צרפת ויחול על אותה תביעה המשפט הצרפתי בלבד'. סעיף זה מצוי ב'תנאים כלליים לנופש ולהזמנת מקומות במועדון הים התיכון', המצורף לטופס הרישום. ....בדף הרישום של המשיב לא מצויה שום חתימה. המשיב הבהיר כי נרשם באמצעות הטלפון ושילם בכרטיס אשראי וכי לא קיבל מעולם את התנאים הנ"ל ולא חתם עליהם. טענות אלו לא נסתרו והן מתאשרות מטופס הרשמה הבלתי חתום ע"י המשיב או מי מטעמו. כדי לקבל טענת הסכם שיפוט, תנאי ראשון הוא כי אכן יכרת הסכם כזה בין הצדדים. בעניננו לא הוכיחו המבקשת קיום הסכם שיפוט בין הצדדים. די בכך ע"מ שהטענה תדחה".

הבקשה נדחתה.

 המ' (ת"א) 14087/96 (ת"א (ת"א) 1488/95) מועדון הים התיכון – ישראל בע"מ ואח' נ' ד"ר רון זוהר (לא פורסם) (החלטה מיום 6.8.97)

המשיב רכש חבילת נופש באתר הסקי וולבלה בשוויץ מאת המבקשות. תוך כדי גלישה במדרון תלול באתר הסקי...המשיב נפל ונפגע ברגל...".

הוא תבע את המשיבות בישראל בטענות שונות. המשיבות ביקשו לסלק את התביעה בטענת חוסר יריבות ובטענה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לברור התביעה.

1. "אני מאמצת את מסקנותיה של כב' השופטת שטיין בת.א. (מחוזי ת"א) 1079/91 המר' 12947/91, המר' 4530/92 CLUB MEDITERANEE S.A. נ' לב רן ואח' (טרם פורסם), אשר יצאה מהנחה כי החברה הישראלית/משיבה 1 הינה סניף של החברה הצרפתית בישראל/משיבה 2 וקבעה: "סניף אינו אלא חלק מן השלם, על כן עילת תביעה נגד השלם כוללת אף תביעה נגד כל חלק מחלקיו, אלא אם כן קיימת עילת תביעה מיוחדת נגד אותו חלק מהשלם, קיומו ופועלו העצמאי".

2. "אולם גם בהנחה שמבקשת 1 פועלת כסניף של מבקשת 2, אין בכך כדי להטיל על מבקשת 1 אחריות או חבות בגין מחדלים או מעשים של מבקשת 2, אם אכן נעשו כאלה, ואשר ארעו כנטען על ידי המשיב בכפר הנופש בחו"ל".

3. "אני אף מאמצת את מסקנותיה של כב' השופטת ה' אחיטוב בת"א 73466/93 ביהמ"ש השלום בת"א אשר קבעה, שבין מבקשת 1 לבין מבקשת 2 מתקיימים יחסי שליחות, ולכן אין יריבות בין מבקשת 1 לבין המשיבה, מאחר ובהתאם לס' 2 לחוק השליחות – "שלוחו של אדם כמותו ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה לפי הענין את השולח". דהיינו – האחריות הינה על השולח. השליח איננו אחראי למעשי השולח פרט למקרים של חריגה מהרשאה (ס' 6 לחוק השליחות), או שליחות נסתרת (ס' 7 לחוק השליחות)".

4. "המסמכים שצורפו לכתב התביעה, טופס ההזמנה וההצהרה על ארוע התאונה, אין בהם כדי לכרוך את מבקשת 1 בנושא התובענה".

5. "במקרה דומה קבע כב' השופט טירקל: "בכתב התביעה ייחס התובע לחברה הישראלית ולא לחברה הצרפתית...את ההתרשלות שגרמה לו לטענתו לחבלות שנחבל... לפי תק' 13 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, כתב התביעה צריך שיראה כי הנתבע יש לו..., ענין בנושא התובענה ושיש מקום לחייב את הנתבע להשיב עליה. די בעובדות דלעיל כדי להראות היפוכו של דבר, לאמור, שאין לנתבעת ענין בנושא התובענה ושאין מקום לחייבה להשיב עליה..." (ראה: ת"א (ב"ש) 319/94 זועבי נ' מועדון הים התיכון ישראל בע"מ (טרם פורסם))".

6. "זאת ועוד, בהתאם להוראות ס' 3 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תחולת הפקודה הינה רק על עוולות שנעשו בישראל. על מנת שתוגש תביעה בישראל בגין עוולה שנעשתה בחו"ל, דרושים קיומם של מספר תנאים אשר אחד מהם הוא היות המעשה או המחדל בלתי מוצדק, לפי דיני המדינה בה ארע אותו מעשה או מחדל. בתביעה לא נטען דבר בענין זה".

7. "בענין דומה קבעה כב' השופטת פורת: "ייחוס אחריות בצורה נרחבת היתה מהווה קביעה שנפגע במקום כלשהו בעולם זכאי לתבוע את הפוגע בכל מקום אחר בעולם בו קיימות זיקה עסקית כלשהי בין עוסקים" (ראה: ע"א (ת"א) 1506/92 לב רן מרים נ' LE CLUB MEDITERANEE S.A. ואח', תקדין מחוזי כרך 93(2) תשנ"ג/תשנ"ד – 1993, עמ' 1085)".

8. "אשר על כן אני דוחה את התובענה נגד מבקשת 1 מחמת העדר יריבות בינה לבין המשיבה".

9. "כמו כן אני קובעת כי למשיב לא עומדת עילת תביעה עצמאית כנגד מבקשת 1".

10. "באשר לטענה בדבר היות "הפורום הבלתי נאות"- ...שוכנעתי כי מירב הזיקות במקרה שלפנינו מצביעות על כך שישראל איננה הפורום הנאות לדיון בתובענה דנן, וכי קיים פורום טבעי זר והוא הפורום הנאות לדון בתובענה דנן".

הבקשה נעתרה ובית המשפט הורה על דחיית התובענה נגד מבקשת 1 מחמת חוסר יריבות והורה על עיכוב הליכים בתובענה הגד מבקשת 2 על מנת שהתביעה תוגש בפני הפורום הזר, שהוא הפורום הטבעי והנאמנות לדיון בתובענה.

 ת"א 1079/91 המ' 12947/91 המ' 4530/92 CLUB MEDITERRANEE S.A. נ' מרים לב רן ואח' (לא פורסם) (החלטה מיום 27.10.92)

ע"א (ת"א) 1506/92 לב רן מרים ואח' נ' LE CLUB MEDITERRANNE (ISRAEL) LTD  ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 15.6.93)

ראו והשוו: