תקנות רישום יתר

תקנות רישוי שירותי התעופה (רישום יתר), התשמ"ה- 1985

בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג - 1963 (להלן-החוק), אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

בתקנות אלה-

"המנהל"- ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה;

"חניית ביניים" – הפסקה מכוונת וקבועה מראש של הטיסה לתקופה העולה על שתיים עשרה שעות בנקודה המצוייה בין נקודת המוצא של הטיסה לבין נקודת היעד שלה;

"טיסה ארוכה"- טיסה שמשך השהות שלה באויר הוא 6 שעות או יותר;

"טיסה קצרה" – טיסה שאיננה טיסה ארוכה;

"מועד ההמראה המתוכנן" – מועד ההמראה המתוכנן של הנוסע כפי שפורסם בלוח הזמנים של המפעיל, או כל שינוי במועד האמור שקבע המפעיל עקב סיבות מבצעיות, בטיחותיות או בטחוניות ושהודעה עליו נמסרה מראש לנוסע;

"מפעיל" – מוביל אוירי שניתן לו רשיון הפעלה לביצוע טיסות סדירות לפי סעיף 2 (א) לחוק;

"מקום מוזמן ומאושר" – מקום ישיבה בכלי טיס במועד מסויים ובטיסה מסויימת, שפרטיהם צויינו בכרטיס הטיסה של הנוסע, ואושרו בידי המפעיל או סוכנו המורשה, על ידי רישום נאות בכרטיס הטיסה של הנוסע, ואושרו בידי המפעיל או סוכנו המורשה, על ידי רישום נאות בכרטיס הטיסה, במערכת ההזמנות של המפעיל או בדרך אחרת שנקבעה לענין זה בתעריפי המפעיל ושאושרה בידי המנהל;

"רישום יתר" – רישום מקומות מוזמנים ומאושרים בידי מפעיל בכמות העולה על קיבולת כלי הטיס;

"שדה תעופה" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז –1977;

"תובלה אוירית דומה" – תובלה אוירית באמצעות מפעיל כלשהו;

"תעריפי המפעיל" – מחירי הולכת נוסעים והתנאים הנלווים להם.

רישום יתר

א. ביצע מפעיל רישום יתר של נוסעים בטיסה, יחולו על רישום זה הוראות תקנות אלה.

ב. היה לנוסע מקום מוזמן ומאושר לטיסה שמקום מוצאה הוא בישראל, והמפעיל לא העלה את הנוסע לאותה טיסה, יראו את הנוסע כמי שלא הועלה לטיסה בשל רישום יתר, אלא אם כן הוכיח המפעיל אחרת.

זכאות לפיצוי

א. נוסע יהיה זכאי לפיצוי מאת המפעיל כאמור בתקנות אלה, אם התקיימו כל אלה:

יש לנוסע מקום מוזמן ומאושר עבור טיסה שמקום מוצאה הוא בשדה תעופה בישראל;

נעשה לגבי טיסה זו רישום יתר;

המפעיל לא העלה את הנוסע האמור לאותה טיסה בשל רישום יתר;

המפעיל לא הסדיר לנוסע, במועד ההמראה המתוכנן, תובלה אוירית דומה, המתוכננת להגיע למקום המצויין בכרטיס הטיסה שבידי הנוסע שהוא שדה התעופה של חניית הביניים הראשונה של הנוסע בטיסה אליה לא הועלה; או אם חניית ביניים אינה מצויינת בכרטיס הטיסה שבידו – שדה התעופה של נקודת היעד של הנוסע; או

המפעיל הסדיר לנוסע תובלה אוירית דומה כאמור בפסקה (4) אך המועד להמראתה הוא, בטיסה קצרה – יותר מ- 4 שעות לאחר מועד ההמראה המתוכנן, או בטיסה ארוכה – יותר מ- 6 שעות לאחר מועד ההמראה המתוכנן, של הטיסה שלגביה יש לנוסע מקום מוזמן ומאושר.

ב. נוסע שהתקיימו לגביו העניינים המנויים בפסקאות (1) עד (5) של תקנת משנה (א) לא יהיה זכאי לפיצוי לפי תקנות אלה אם התקיים אחד מאלה:

הוא לא הגיע למקום ובמועד שקבע המפעיל לקבלתו לטיסה ושהובאו לידיעתו;

המפעיל לא יכול להעלותו לטיסה בשל אחת מאלה:

א. מקומו המוזמן והמאושר נתפס על ידי רשות מוסמכת לכך בממשלת ישראל או על פי דרישה ממשלתית;

ב. המפעיל החליף את כלי הטיס שתוכנן לטיסה, בכלי טיס בעל קיבולת מושבים קטנה יותר, בשל סיבות מבצעיות או בטיחותיות;

הנוסע לא הסכים שיבוצע בכליו או על גופו חיפוש כאמור בסעיף 9 לחוק הטיס (בטחון בתעופה אזרחית), התשל"ז – 1977, או התקיימו לגביו הוראות אחרות של סעיף 12 לחוק האמור;

לנוסע הובטחה תובלת חינם או הנחה שאינה ניתנת לציבור הרחב;

הוצע לנוסע באותה טיסה מושב במחלקה שאינה זו שנקבע בכרטיסו, ללא תוספת במחיר, או תוך החזרת חלק מהמחיר, לפי הענין, והנוסע סירב להצעה;

התקיימו לגבי הנוסע נסיבות אחרות שבהן רשאי המפעיל לסרב להעלותו לטיסה והקבועות בחוזה התובלה שלו, שאושרו לענין זה בידי המנהל;

כל סיבה אחרת התלויה בנוסע ואשר איננה בשליטת המפעיל.

זכות הנוסע לדחות הפיצוי לפי תקנות אלה

האמור בתקנות אלה לא יפגע בזכות נוסע שלא הועלה לטיסה בשם רישום יתר לדחות את הפיצוי לפי התקנות, ולתבוע מן המפעיל את נזקיו לפי כל דין אחר.

ויתור מרצון על מקום בטיסה
המפעיל רשאי לבקש מנוסע בטיסה שנעשה לגבי רישום יתר לותר מרצון על מקומו בטיסה אם הודיע המפעיל לאותו נוסע כי הוא עלול לסרב להעלותו לטיסה בגלל רישום יתר וכי במקרה זה הוא זכאי לפיצוי בסכום שנקבע לפי הוראות תקנה 9; נוסע שויתר על מקומו, יהיה זכאי לפיצוי שקבע לענין זה המפעיל.

סירוב להעלות למטוס
א. המפעיל רשאי לסרב להעלות נוסעים לטיסה שנעשה לגביה רישום יתר, אם מספר הנוסעים שויתרו מרצון על מקומם בטיסה כאמור בתקנה 5 אינו מספיק כדי להשוות את המקומות המוזמנים והשמורים לקיבולת מושבי הנוסעים בכלי הטיס.

סירוב המפעיל להעלות נוסעים כאמור ייעשה בהתאם לכללי הקדימה שקבע כאמור בתקנה 7.

כללי קדימה לעליה לטיסה
א. המפעיל יקבע, באישור מראש ובכתב מאת המנהל, כללי קדימה לעליה לטיסה במקרה של רישום יתר.

ב. כללי הקדימה לא יפלו נוסע בשל מוצאו, דתו, אזרחותו, מינו או בשל כל סיבה בלתי סבירה אחרת.

ג. כללי הקדימה יובאו בהתאם לתקנה 10 לידיעת הנוסעים שהמפעיל סירב להעלותם לטיסה שנעשה לגביה רישום יתר.

כללים לגבי פיצוי על סירוב להעלות לטיסה
א. המפעיל ימציא למנהל לאישורו כללים הקובעים מתן פיצוי לנוסעים בעלי מקום מוזמן ומאושר שנמנע מהם לעלות לטיסה בשל רישום יתר באותה טיסה; הכללים יכללו הוראות בדבר סכום הפיצוי כאמור בתקנה 9 ובדבר מי שאינו זכאי לפיצוי כאמור בתקנה 3(ב).

ב. בכללים כאמור ייקבע כי במועד ובמקום שבו נמנעה עליית נוסע לטיסה יציע המפעיל לנוסע את הפיצוי המתאים; נתקבל הפיצוי על ידי הנוסע, ייחשב כפיצוי קבוע ומוסכם מראש בעד כל הנזקים שנגרמו לנוסע בשל סירוב המפעיל להעלותו לטיסה לה יש לו מקום מוזמן ומאושר, בכפוף לאמור בתקנה 11.

סכום הפיצוי
א. ערכו של הפיצוי שנוסע שתקנה 3(א) חלה עליו יהיה זכאי לו, יהיה מחצית לפחות מערך קטעי טיסתו הרצופה של הנוסע מהמקום שבו נמנעה עלייתו לטיסה ועד למקום המצוין בכרטיס הטיסה שבידו, כמפורט בתקנה 3(א)(4), כשהוא מחושב לפי התעריף המאושר של המפעיל לאותו קטע, לפי סוג הכרטיס, ובתנאי שבכל מקרה סכום הפיצוי לא יפחת מסכום השווה לחמישים דולרים של ארה"ב, ולא יעלה על סכום השווה למאתיים דולרים של ארה"ב.

ב. בנוסף לאמור לעיל זכאי הנוסע להחזר הוצאות סבירות נוספות שנגרמו לו עקב מניעת הטיסה, כגון טלפונים ומברקים, ואיכסון עד להטסתו בפועל וזאת לאחר הצגת קבלות, אלא אם כן נשא המפעיל בהוצאות אלה במישרין, וכפי שנקבע בכללים על פי תקנה 8 ופורט בהודעה לנוסעים על פי תקנה 10.

הודעות לנוסעים
המפעיל ימסור לנוסע שהוא סירב להעלותו לטיסה כאמור בתקנות אלה, מיד לאחר הסירוב, הודעה בכתב לפי הנוסח שבתוספת, וכן הודעה שבה מפורטים תנאי הפיצוי וכללי הקדימה לפי תקנות אלה; ההודעות יהיו בעברית ובאנגלית.

המחאת פיצוי ושחרור
המפעיל ימסור לנוסע הזכאי לפיצוי, אלא אם כן דחה הנוסע את הפיצוי כאמור בתקנה 4, במועד ובמקום שבהם נמנעה עלייתו לטיסה, המחאה בסכום הפיצוי שלו הוא זכאי כאמור בתקנה 9, בתנאי שהנוסע חתם על כתב שחרור שלפיו עם קבלת ההמחאה ותשלומה משוחרר המפעיל מכל אחריות לנזק שנגרם לנוסע בשל הסירוב להעלותו לטיסה כאמור בתקנות אלה.

תחילה (תיקון התשמ"ה)
תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ז בתשרי התשמ"ה (1 באוקטובר 1985)

תוספת (תקנה 10)

נוסח הודעה לנוסע במקרה של רישום יתר (Overbooking)

על פי תקנה 10 לתקנות רישוי שירותי תעופה (רישום יתר), התשמ"ה – 1985 (להלן – התקנות):

א. נוסע שלא הועלה לטיסה, למרות שהחזיק במקום מוזמן ומאושר לאותה טיסה, בשל רישום יתר של נוסעים, זכאי לפיצוי כספי מאת המוביל האוירי בהתאם לתקנות.

ב. במקרה של רישום יתר, רשאי המוביל האוירי לבקש מנוסעים לותר מרצונם על מקומם באותה טיסה, תמורת פיצוי כספי.

ג. נותרו לאחר מכן נוסעים במספר העולה על מושבי המטוס, רשאי המוביל האוירי לסרב להעלות נוסעים לטיסה בהתאם לכללי קדימה שקבע לענין זה באישור מינהל התעופה האזרחית.

ד. לא הועלה נוסע לטיסה ולא סודרה לו טיסה חלופית מיד לאחר מכן, או תוך 4 שעות בטיסה שמשכה על 6 שעות, או תוך 6 שעות בטיסה שמשכה עולה על 6 שעות, בהתאם ליעד, יהיה זכאי לפיצוי כספי שלא יפחת מ- 50 דולר של ארה"ב של אמריקה ולא יעלה על 200 דולר, ובנוסף לכך להחזר הוצאות סבירות נוספות שנגרמו לו עקב העיכוב ביציאתו, כגון שיחות טלפון ומברקים, ואיכסון עד להטסתו בפועל.

ה. נוסע רשאי לסרב לפיצוי כספי שהוצע לו ולתבוע מהמוביל נזקים, אם נגרמו לו, לפי כל דין אחר.

ו. בהתאם להוראות תקנות רישוי שירותי התעופה (העברה, הסבה ופדיון של מסמך תובלה בטיסות סדירות), התשמ"ד- 1983, רשאי נוסע, בכפוף לתנאים הקבועים באותן תקנות, לפדות את ערך כרטיס הטיסה שבידיו, שלא נוצל, וקבלת פיצוי בשם רישום יתר לפי תקנות אלה אינה פוגעת בזכות הפדיון האמורה.

ז. כללי הפיצוי הכספים וכללי הקדימה של המוביל האוירי, שאישר מינהל התעופה האזרחית בהתאם לתקנות, מצורפים בזה.

כ' בשבט התשמ"ה (11 בפברואר 1985)

חיים קורפו

שר התחבורה