דף הבית מפת האתר חוקים ותקנות כניסה לישראל דרכונים יציאה לחו"ל בטוח נסיעות לחו"ל השכרת רכב תחבורה שיט תעופה מורי דרך בתי מלון טיולים מאורגנים סוכנויות נסיעות אתרי תיירות טיים שרינג מועדוני נופש שדות תעופה עידוד השקעות הון קישורים דף קשר TOURISM LAW שונות IFTTA פורום/Forum חיפוש/SEARCH

 

למעלה עליה וירידה מהמטוס אובדן כבודה איחור בטיסה מניעת הנזק ייחוד העילה שבירת תקרת אחריות מסירת הודעה על נזק סמכות השיפוט התיישנות הטסת נשים בהריון אוכל בטיסה מי שאינו מוביל סיכול טעויות בכרטיס טיסה טיסות שכר חוק הטיס ותקנות הטיס פרוק חברות תעופה תנאי תעסוקה שונות

שונות

שירותים בטיסה

ת"ק 9736/04 פרומין רחל נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 2.2.05)

"התובעת טסה מתל אביב לבנגקוק...כתוצאה מתקלה לא פעלו האורות, המוסיקה ומסך הווידאו בשורה בה ישבה התובעת. על כן מבקשת התובעת להחזיר לה את מחיר כרטיס הטיסה בסך 3,600 ש"ח בתוספת 2,000 (ש"ח, התוספת שלי, ר.ג.). הנתבעת טוענת כי סיפקה לתובעת את השירות העיקרי והמהותי אותו התחייבה לספק, על כל השירותים הנלווים, לאמור, הטסת התובעת מישראל לבנגקוק בליווי שירותי הדיילות כמקובל".

נסיונות לפתור את הבעיה לא הצליחו ולתובעת הוצע שובר זיכוי ע"ס 100 דולר, לפנים משורת הדין.

נפסק (כב' השופט ישי קורן ):

  1. "לא כל תקלה שולית מקימה עילה לתביעה, ובוודאי לא תביעה שכזו ....לכל היותר היה מקום לבקש פיצוי סמלי על אי-הנוחות שנגרמה לתובעת, ופיצוי אשר כזה הוצע ע"י הנתבעת מיוזמתה".

  2. "משבחרה התובעת לגרור את הנתבעת לבית-המשפט ולבקש להשית עליה פיצוי בגובה מלוא כרטיס הטיסה בתוספת 2,000 ש"ח, איבדה התובעת את זכותה לקבל גם את הפיצוי הסמלי אשר הוצע לה לפנים משורת הדין".

  3. "על בית-המשפט להביע את מורת רוחו מן המנהל שפשה בציבור, לעשות את בית-המשפט כקרדום לחפור בו ולקבל באמצעות הגשת תביעות-סרק, פיצויים מספקי שירות שונים בגין תקלות שהינן בגדר זוטי דברים".

התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח.

תביעה לפס"ד הצהרתי כי חברת תעופה הפרה את תנאי החוזה בכך שביצעה נחיתת ביניים

ע"א 720/78 יעקב גב-אי נ' אל-על, נתיבי אויר לישראל בע"מ ואח', פ"ד לג (3) 634.

ביטוח אנשי צוות אוויר

ת"א (ת"א) 1541/97 שמואל רם נ' חברת בטוח אררט בע"מ ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 19.9.02) (כב' השופט ניסים ישעיה ).

התובע, טייס ומדריך טיסה במקצועו ועיסוקו, נפצע במהלך ביצוע נחיתת אונס. תביעתו לקבלת כספי פוליסות ביטוח חיים שנערכו לו נדחתה על ידי חברת הביטוח.

התביעה נדחתה בשל העובדה כי בפוליסה נקבע במפורש כי אחריותה של הנתבעת לתשלום תגמולי ביטוח על פי הפוליסות לא תחול, אם נכותו של התובע נגרמה בשל "טיסת המבוטח בכלי טיס כאיש צוות".

תניית שיפוט בהסכם בין חברת תעופה זרה וסוכנת שלה בישראל

בש"א (תל אביב) 11390/00 ת"א (תל אביב) 99623/00 AIR KAZAKSTAN נ' כלל תעופה בע"מ ו - כספי תעופה בע"מ (משיבה פורמאלית), פ"מ תשס"א (ג), 227

המשיבה הגישה תובענה כספית נגד המבקשת והמשיבה הפורמאלית. לטענתה היא שימשה לשמש סוכנת של המבקשת בישראל ונקטה מאמצי פרסום ושיווק רבים והחלה לשווק ולמכור כרטיסי טיסה של המבקשת. לאחר כשנה נתגלה לה כי המשיבה הפורמאלית מציגה עצמה כסוכנת הבלעדית של המבקשת בישראל. בדיעבד התגלה לה כי המבקשת והמשיבה הפורמאלית התקשרו בחוזה בלעדיות עוד לפני כן, בזמן שהמשיבה שימשה סוכנת של המבקשת. רק לאחר מכן מסרה המבקשת למשיבה הודעה אודות ביטול החוזה שבינה, וכל אותה עת, הסתירה המבקשת (לפי הטענה) מעיני המשיבה את דבר חוזה הבלעדיות שנחתם עם המשיבה הפורמאלית.

המבקשת עותרת לעיכוב ההליכים נגדה, זאת , נוכח תניית שיפוט זר הכלולה בחוזה ביניהם, אשר לטענתה מקנה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בקזחסטן.

נפסק (כב' השופט מאיר יפרח ):

  1. "...הפסיקה אשר דנה בתניות שיפוט זר בשטרי מטען ימיים, זנחה את מבחן הלשון המפורשת והבלתי מסויגת כמבחן לקביעת ייחודיות התניה. שוב אין צורך בלשון ייחודית על - מנת לקבוע כי תניית שיפוט הכלולה בשטר המטען היא ייחודית. המבחן אשר יש לו בכורה עתה, סב את מטרת ההוראה. ליתר דיוק, הפרופוזיציה העולה מן הפסיקה היא שקיימת חזקה מעין חלוטה (שכמעט אינה בת-סתירה) לפיה עת מופיעה תניית שיפוט בחוזה בינלאומי או בשטר מטען ימי, הריהי תניה ייחודית ולא מקבילה, יהא ניסוחה כאשר יהיה. דומה כי שוב אין לו, לבית המשפט הדן בבקשת עיכוב הליכים בשל תניית שיפוט זר, שיקול דעת נרחב אם לעכב ההליכים אם לאו. אכן, הלכה זו (שאינה נקייה מספקות, בכל הכבוד) קשה היא הן ליבואן - צרכן שירותי ההובלה הימית, הן לבטחו הבא בנעליו והן למשיבה כבעלת חוזה בו נכללה תניית שיפוט זר".

  2. "על פי ההלכה הפסוקה, אחת הדרכים (הבטוחות יותר) "לזהות" תניית שיפוט ייחודית בדרך כל, היא לשונה. אם זו מפורשת ובתי מסוגית בקובעה מקום שיפוט פלוני אגב שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים - הרי שבפנינו תניה ייחודית....אם נוסח התניה אינו מבהיר מפורשות את ייחודיותה, ברירת המחדל היא לראות בתניה תניה מקבילה , שאינה מצדיקה עיכוב הליכים. ברם, כחריג לכך אפשר לזהות את הייחודיות מאיתור תכלית התניה ומגמותיה. כך , נקבע בפרשת קרפול, טבעי הוא שבשטר מטען המודפס ומנוסח על ידי חברת שייט השולחת אניותיה לקצווי תבל, תבקש היא להגן על האינטרסים שלה ולא תחפוץ להתדיין בכל נמל אפשרי בו תעגונה אניותיה כי אם במקום הנוח לה (שם, בעמ' 267). מבחן עזר נוסף עליו יש לתת את הדעת כאשר נוסח התניה אינו מלמד מפורשות על ייחודיותה, הוא אופן ניסוח התניה: זו המנוסחת בלשון פעילה, תשמש אינדיקטור שיסייע בקביעה כי מדובר בתניה ייחודית; זו המנוסחת בלשון סבילה תשמש גורם שיתמוך במסקנת היעדר הייחודיות".

  3. "גם במקרה כזה מוסמך בית המשפט לסרב לבקשת העיכוב אם הצביע התובע על טעמים כבדי משקל להצדקת הסירוב".

הבקשה לעיכוב הליכים כלפי המבקשת התקבלה, תוך חיוב המשיבה בהוצאות.

רעש מטוסים

 תקנות הטיס (רעש כלי-טיס), תשל"ז – 1977

ע"א 404/80 בני עטרות מושב עובדים נ' מדינת ישראל, פ"ד לח (4), 30

בג"צ 5598/00 עיריית הרצליה נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נז (3), 883

חקירת תאונות טיס

תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ"ד -  1984

רע"א 7568/90 מדינת ישראל – מינהל התעופה האזרחית נ' עודד אהרוני ואח' (לא פורסם) (החלטה מיום 6.8.01)

חיסיון חומר חקירה בדבר נסיבות תאונה.

הוצאות בטחון

בג"ץ 1703/92 ק.א.ל קוי אויר למטען בע"מ נ' ראש הממשלה ואח', פ"ד נב (4), 193 

העותרת מבקשת להורות לממשלת ישראל להחיל עליה הסדר דומה להסדר הנוהג עם חברת אל על בקשר למימון הוצאות האבטחה הכרוכות בייצוא חקלאי בדרך האוויר.

העתירה נדחתה ברב דיעות (השופטים ת' אור ומ' חשין כנגד דעת המיעוט של הנשיא א' ברק).

 

בג"ץ 10089/01 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ ואח' נ' שר התחבורה, פ"ד נח (4) 207 (פס"ד מיום 1.4.04)

עתירה לבטל את החלטת הממשלה שנתקבלה ערב הנפקת מניות אל-על לציבור, לפיה אל על תמשיך לשמש כמוביל נקוב בכל הקווים ,אשר ערב פרסום התשקיף היא משמשת בהם כמוביל נקוב. העותרות מבקשות כי יקבע תהליך תחרותי ושוויוני לקביעת מובילים נקובים בכל אחד מקווי התעופה הבין-לאומיים ממדינת ישראל ואליה.

נפסק (המשנה לנשיא (בדימ') כב' השופט ת' אור ):

"...ההחלטה האחרונה פוגעת בחופש העיסוק של העותרות, אך היא עומדת בתנאי פיסקת הגבלה הקבועים בהוראות חוק-יסוד: חופש העיסוק. הנני סבור גם שלא נפלו בה או בהליך קבלתה פגמים המצדיקים את התערבותנו, ועל כן יש לדחות את העתירה שבפנינו".

"ההחלטה לתמוך בהפרה בדרך של הענקת מעמד מיוחד לאל-על, כפי שנעשה בהחלטה הסופית, עניינה בהסדרת משק התעופה הישראלי, תכנונו ושמירה על יציבותו, בהתאם להסמכה המפורשת הקבועה בסעיף 5(1) לחוק" (חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ"ג – 1963).

"התכלית שעמדה ביסוד ההחלטה האחרונה – קידום הפרטתה של אל-על – הינה תכלית ראויה בהתחשב באופיו של שוק התעופה הסדירה הישראלי ובצרכים התעופתיים המיוחדים של מדינת ישראל ככלל, וכפי שאלה התקיימו ביום קבלת ההחלטה האחרונה. מדינת ישראל נמצאת במצב גאופוליטי ייחודי. עיקר קשריה הינם עם מדינות שאינן גובלות עמה, והיציאה היבשתית מישראל הינה בלתי אפשרית או למצער קשה. התוצאה היא ששער הכניסה המרכזי לישראל הינו דרך האוויר.... חברת על-על היא החברה היחידה המסוגלת להבטיח את קיום הקשר האווירי של ישראל וממנה, גם בעת חירום".

התקיימו גם שלושת מבחני המשנה לבחינת המידתיות של הפגיעה בחופש העיסוק של העותרות.

העתירה נדחתה.

שירותי קרקע (Handling)

ת"א (פתח תקוה) 4850/02 לאופר תעופה בע"מ נ' Air Slovakia BW J Ltd ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 29.3.06)

ברת לאופר תעופה בע"מ טענה כי חברת התעופה הסלובקית ביטלה שלא כדין את ההסכם ביניהן למתן שירותי קרקע. עוד טענה לאופר תעופה, כי אירוהנדלינג בע"מ (הנתבעת מס' 2) ומי שעומדת מאחורי (התעשייה האוירית לישראל בע"מ) עוולו כלפיה בעוולת גרם הפרת חוזה. חברת התעופה הגישה תביעה שכנגד בה תבעה השבת סכומים ששילמה ללאופר על פי חיוביה של לאופר, בגין שירותי דחיפת מטוסים (Push Back) בתקופה שבה לאופר לא סיפקה שירותים אלה לחברת התעופה הזרה.

נפסק (כב' השופט נ' שטרנליכט ):

  1. "חוזה יש לפרש על פי תכליתו, הן התכלית הסובייקטיבית והן התכלית האובייקטיבית. בענף שירותי הקרקע לחברות התעופה קיימת ניידות. גם חברת לאופר פועלת לשכנע לקוחות של חברות אחרות להצטרף אל לקוחותיה. דברים אלו אושרו על ידי דוד לאופר בעדותו (עמ' 46-48 לפרוטוקול). יתכן וזו גם הסיבה למתן האפשרות להשתחרר מהחוזה בתוך 60 יום, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 11.4 להסכם. המדובר בהסכם המאמץ את הוראות ההסכם הסטנדרטי של ארגון התובלה האווירי הבינלאומי (IATA), כאשר נספח ב בא להתאים את הוראות ההסכם הטנדרטי למערכת היחסים הקונקרטית שבין הצדדים. הוראות ההסכם מעידות, איפוא, על הנוהג הקיים בהתקשרויות מסוג זה, וממנו ניתן ללמוד על התכלית האובייקטיבית שבהתקשרות מסוג זה. לאור זאת יש לפרש גם את הוראות נספח ב. על מנת לאפשר את הניידות המקובלת בענף, ניתנה אפשרות לסיים ההתקשרות בכל עת בכפוף למתן הודעה בת 60 יום מראש. אפשרות זו לא נשללה בנספח ב, אשר הוסיף וקבע דרך נוספת לסיום ההתקשרות, על ידי מתן הודעה בדבר אי רצון לחדש ההתקשרות לשנה נוספת. הודעה כזו ניתן לתת אף פחות מ - 60 יום לפני תום כל שנה".

  2. "מסקנת הדברים, יש לאמץ את הפירוש שניתן להסכם על ידי הנתבעות, ולפיו היתה רשאית אייר סלובקיה לסיים את ההתקשרות החוזית עם חברת לאופר במתן הודעה בת 60 יום מראש, כפי שעשתה בפועל. אין, איפוא, בהודעה זו של אייר סלובקיה בדבר סיום ההתקשרות, שניתנה במועד, משום הפרת הוראות ההסכם ונספחיו".

  3. "משנקבע, כי אייר סלובקיה לא הפרה חוזה, הרי שלא ניתן לומר שהנתבעות 2-3 ביצעו מעשה עוולה של גרם הפרת חוזה" (סעיף 62(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

  4. "אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתקופה הנדונה בתביעה שכנגד לא סיפקה חברת לאופר לאייר סלובקיה שירותי Push Back. כל שטוענת חברת לאופר להגנתה, כי אייר סלובקיה הסכימה לשלם עבור שירותים אלו לחברת לאופר, למרות שחברת לאופר לא סיפקה לה אותם. המדובר בטענת הודאה והדחה, ולפיכך על חברת לאופר להוכיח טענה זו".

  5. "בעדותו בפני טען דוד לאופר, כי מתן שירות Push Back על ידי החברת לאופר נקבע בהסכם ... בסעיף 2.3 לנספח ב נקבע, כי שירותים אלו ינתנו על ידי הנתבעת 3, כקבלן משנה. עוד נקבע שם, כי אייר סלובקיה תחוייב בגין שירותים אלו במחיר העלות בלבד. לאור קביעה זו, לא ניתן לקבל את טענת החברת לאופר, כי היא היתה זכאית לגבות מאייר סלובקיה את מלוא תשלום בגין שירותי Push Back, למרות שלא סיפקה אותם, משום שנגרם לה הפסד רווח בכך שאייר סלובקיה קיבלה שירותים אלו מגורם אחר, ולכן התרצתה אייר סלובקיה לשלם תשלומים אלו כשהחליטה לקבל שירותי Push Back. הרי מראש סוכם שחברת לאופר תגבה עבור שירותים אלו שסופקו על ידי הנתבעת 3 רק את מחיר העלות. אם כן, לאיזה אובדן רווח מתכוונת חברת לאופר".

  6. "רואים אנו, כי חברת לאופר לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה את טענותיה. על כן, יש לדחות את טענת חברת לאופר ולקבל את התביעה שכנגד".

התביעה נדחתה והתביעה שכנגד התקבלה. חברת לאופר תעופה בע"מ חויבה לשלם לחברת  Air Slovakia  סך של 284,734 ש"ח בצרוף ריבית והפרשי הצמדה וכן סך של 35,000 ש"ח כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

סכסוכים בין בעלי מניות בחברות תעופה

ת"א (ת"א) 2231/99 משה מנחמי ואח' נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ ואח', פ"מ תשס"ג (2) 198

התובעים הקימו ב- 1990 חברת תעופה קטנה בשם כנפי העמק בע"מ, אשר לימים שינתה את שמה לישראייר תעופה ותיירות בע"מ. ישראייר עסקה במתן שירותי תעופה לנוסעים ומטענים.. כעבור מספר שנים הורחבה פעילותה על ידי כניסת חברת הורן את ליבוביץ בע"מ כשותפה פעילה בעסקיה. לטענת התובעים, חברת הורן את ליבוביץ ובעלי השליטה בה הצליחו להשתלט על ישראייר, על ידי "אילוץ" התובעים למכור להם עוד ועוד מניות של ישראייר תוך דילול חלקם. לטענתם, הדבר נעשה על בסיס מצגי שווא שנעשו כלפיהם בדבר מצבה הפיננסי של החברה. לטענתם, "הוברר לתובעים כי המצגים בדבר מצבה הקשה של ישראייר היו מצגים כוזבים וכי הנתבעים ניצלו את מעמדם בישראייר וביצעו עימה עסקים (בעיקר השכרת כלי רכב במסגרת תחום עיסוקה של נתבעת 2) בתנאים שפגעו בישראייר, ללא קבלת אישרו האורגנים של החברה, אשר התובעים היו חלק מהם".

הנתבעים סרבו לבקשת התובעים לעיין במסמכים שונים של החברה הנוגעים לתקופה שבה הם היו בעלי מניות בחברה ולגבי התקופה בה שימש התובע 1 דירקטור ומנכ"ל החברה. בתביעה הם מבקשים לחייב את החברה לאפשר את העיון וכן לפצותם בסך 1,000,000 ש"ח שהוא להערכתם שיעור הנזק שנגרם להם, ובנוסף או לחילופין להורות לנתבעים להשיב להם כ- 10% ממניות ישראייר, "מנה המבטאת, לדעתם, את כמות המניות "בהן דוללו התובעים שלא כדין ע"י הנתבעים"".

ההחלטה הנוגעת רק לזכות העיון במסמכים.

נפסק (כב' השופט נ' ישעיה ):

  1. ההוראות הרלבנטיות בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983 והן בחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובעות כי זכות העיון של דירקטור, מנהל או נושא משרה אחרת בחברה את הזכות לעיין במסמכי החברה אך ורק בתקופת כהונתו וככל שהעיון דרוש למילוי חובותיו כדירקטור.

  2. "משמכרו התובעים את כל אחזקותיהם במניות ישראייר ומשפקעה משרתם כדירקטורים, או כמנהלים, פקעה זכותם להמשיך "לנבור בקרביה" ולעיין במסמכיה".

הבקשה לעיון במסמכים נדחתה תוך חיוב התובעים בהוצאות.

בידוק בטחוני

ת"ק (חיפה)  3297/07 סלייח עמיד נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 12.3.08)

לטענת התובע, צעיר ערבי, נטפלו אליו המאבטחים הישראליים של אל על ברומא ובדקו אותו בצורה גסת רוח, מבישה, תוקפנית, מעליבה ומבזה, והכל משום שהוא בן העדה הנוצרית מן המיעוט הערבי.

בתשובה לשאלת בית המשפט השיב התובע כי עבר בדיקה דומה בעבר אולם אז לא תבע את הנתבעת.

הנתבעת טענה כי טענות התובע אינן מוכרות לה וכי לא נמסר לה אודות כל אירוע חריג, ואילו היה אירוע חריג הוא היה מדווח ומתועד בדו"ח מתאים.

נפסק (כב' השופט גד אנגל ):

  1. "לא הובאה כל ראיה באשר לגזענות הנטענת והואיל וגרסת הנתבעת נראית סבירה, אין מנוס מן המסקנה כי המדובר בגרסה מול גרסה וכי התובע לא הרים את הנטל בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה ועל כן דין התביעה להדחות".

  2. "בשולי הדברים אציין, כי חיים אנו בתקופה קשה ובכל העולם ובפרט בישראל, יש צורך לערוך בדיקות ביטחוניות קפדניות ולעיתים לא נוחות לנבדק והכל על מנת להבטיח את ביטחון ושלום הציבור".

התביעה נדחתה.