דף הבית מפת האתר חוקים ותקנות כניסה לישראל דרכונים יציאה לחו"ל בטוח נסיעות לחו"ל השכרת רכב תחבורה שיט תעופה מורי דרך בתי מלון טיולים מאורגנים סוכנויות נסיעות אתרי תיירות טיים שרינג מועדוני נופש שדות תעופה עידוד השקעות הון קישורים דף קשר TOURISM LAW שונות IFTTA פורום/Forum חיפוש/SEARCH

 

פסקי דין תקנות שיוויון זכויות משרדים לתיור

תחבורה

איסור הפליה

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א - 2000 , הוא חוק אשר מטרתו "לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים" (סעיף 1 לחוק).

"מקום ציבורי" מוגדר בחוק כ-: "כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית".

"שירותי תחבורה" הוגדר כ-: "אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, שירותי הסעה והשכרת רכב".

(סעיף 2 לחוק)

החוק קובע באופן חד משמעי כי:

"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית,לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות".

(סעיף 3(א) לחוק)

יחד עם זאת,סעיף 3 מונה שורה של חריגים לעקרון זה. אחד מהם הוא החריג בסעיף 3 (ד):

"(ד) אין רואים הפליה לפי סעיף זה -

(1) ...

(2) ...

(3) בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה".

(ד) אין רואים הפליה לפי סעיף זה -

(1) כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי;

(2) כאשר הדבר נעשה על ידי ארגון או מועדון, שאינו למטרת רווח, ונעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה שאליה משתייכים החברים במועדון או בארגון, ובלבד שצרכים מיוחדים כאמור אינם נוגדים את מטרת החוק;

(3) בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה".

א' הראל, א' שנרך "ההפרדה בין המינים בתחבורה הציבורית" עלי משפט ג (תשס"ג) 71, בוחנים במאמרם את ההיבטים המשפטיים של הנהגת "קווי אוטובוס שמתקיימת בהם הפרדה בין נשים לגברים".

וראו גם נ' רימלט "הפרדה בין גברים לנשים כהפליה בין המינים" עלי משפט ג (תשס"ג) 99.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג - 2003 אשר פורסמו ביום 24.6.03 קובעות שורה של הסדרים פרטניים, החלים על קווי שירות באוטובוסים, תובלה אווירית, אוניות, רכבות וכן תחנות, בתי נתיבות ונמלים, בדבר התאמת שירותים אלה לאנשים עם מוגבלות.

חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג - 1993 אוסר על גבית כל תשלום מעיוור בעד הכניסה או השימוש במתקן ציבורי או בעד השימוש בתחבורה ציבורית, בשל היותו מלווה בכלב נחיה (סעיף 3.ב. לחוק).

ביום 16.4.2012 נוספה תקנה 385א לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961, אשר אסרה על בעל רשיון קו לסרב להסיע אדם באוטובוס:

"לא יסרב בעל רישיון קו או כל מי שפועל מטעמו להסיע מכל תחנה בקו השירות אדם המבקש לנסוע באוטובוס והמוכן לשלם את שכר הנסיעה אלא אם כן אין מקום באוטובוס לנוע נוסף או אם המקום שמור באופן סביר לנוסעים בתחנות הבאות של הקו" (ק"ת 7113 התשע"ב (29.4.2012), עמ' 1079).