בתי המשפט

 

 

 

 

 

פסק דין

התובעת, במסגרת נסיעה לחו"ל, הגיעה להונג קונג כאשר בידה כרטיס טיסה של הנתבעת חזרה לת"א ליום 4.5.03. נתברר כי ב- 3.4.03 פרצה שביתה כללית בארץ, שדה התעופה היה מושבת ואף במשרדי אל על פסקה העבודה. השביתה הסתיימה במוצאי שבת ה- 3.5.03. במצב זה לא היה בידי הנתבעת לבצע את הטיסה מהונג קונג לת"א ביום למחרת. בלילה שטרם הטיסה, קיבלה התובעת הודעה טלפונית לפיה הטיסה בוטלה. מצב זה, לגרסת הנתבעת, היא התמוטטה, איבדה את עשתונותיה, כשהיא מבינה  כי תוכל לשוב לארץ רק כעבור 4 ימים בטיסה שסודרה לה ליום 8.5.03. התובעת היתה יחד עם ביתה הקטנה במדינה זרה, בעיצומה של מגיפת הסרס ללא סכום כסף מספיק וללא סידורים מתאימים. למזלה הטוב כבר באותו יום בין השעה 23:00 לשעה   24:00, סודרה לה טיסה אחרת לארץ דרך לונדון. התובעת הגיעה לארץ באיחור של יום ב- 5.4.03. התביעה בפניי היא תביעתה על הנזקים שנגרמו לה בגין אירועים אלו.

 

ראשית, לא ניתן להטיל על הנתבעת חבות בגין ביטול הטיסה כאשר הדבר נגרם עקב שביתה והשבתה. מצב זה הנתבעת פטורה מהחבות לנזקים שנגרמו לתובעת מביטול הטיסה. אולם על התובעת היתה החובה להודיע בהזדמנות הראשונה האפשרית לסוכנת הנסיעות של התובעת על התקלה, ועל ביטול הטיסה כך שהסוכנת תוכל להודיע על כך לתובעת ולהסדיר את הסידורים המתאימים ולאפשר לתובעת לחזור ארצה בהקדם האפשרי. הנתבעת הציגה מסמכים, פלטי מחשב, לפיהם נמסרה הודעה לסוכנת הנסיעות כבר ביום 2.5.04 בשעות הבוקר המוקדמות והודעה נוספת נשלחה אף למחרת. התובעת מחזיקה בידיה מכתב מאת סוכנת הנסיעות לפיה לא התקבלה לידיה כל הודעה מאת הנתבעת בהקשר זה.

 

על פי החוק פלט מחשב שכזה הינה ראיה קבילה. סוכנת הנסיעות לא הגיעה לבית המשפט להבהיר את אשר התרחש ולהסביר מדוע ההודעה לא הגיעה אליה. בית המשפט חושש כי ההודעה נשלחה לכתובת לא נכונה או שהרישום במחשב אינו תואם את המציאות. כידוע תקלות מתרחשות, ובמיוחד לאחר שביתה. אולם, יחד עם כל זאת, נראה לי כי אין לקבל בנסיבות אלו את תביעתה של התובעת.

 

כאשר אדם מהציבור בוחר לנסוע ולטייל בעולם הוא לוקח על עצמו את כל הסיכונים הסבירים הנובעים מהמתרחש בעולמינו המודרני. בתעבורה האוירית מתרחשות תקלות, מטוסים מאחרים ואף חמור מכך. השביתות בארץ ואף ברחבי העולם, הינם אירועים המתרחשים פעם בפעם ואין לומר כי מדובר בתופעה שיש להתעלם ממנה, כאילו אין כל סיכוי סביר כי תתרחש. בית המשפט מבין לליבה של התובעת על הרגשות הקשים שבאו עליה עקב ההודעה על דחיית הטיסה ב- 4 ימים, אולם  בפועל עוד באותו יום בו היתה אמורה לטוס אכן היא הועלתה על טיסה לארץ, אף שלאחר נחיתת ביניים בלונדון.  בית המשפט אינו יכול לקבל את התיאורים הקשים אותם מתארת התובעת לגבי רגשותיה, באותה עת.

 

אם אכן מדובר בנזקים גופניים של ממש , הרי בית המשפט אינו יכול לקבל תביעה שכזו אלא לאחר שהתובעת תצרף לתביעתה חוות דעת רפואית מתאימה. בהעדר חוות דעת שכזו, ידי בית המשפט כבולות בכל הנוגע לנזק שכזה.

 

הנזקים הלא ממוניים, בגין אותם רגשות קשים כמתואר, נראים לבית המשפט כחורגים מהסביר באשר, כאמור, על כל נוסע הסביר לצפות תקלות כאלה או אחרות ואינו יכול להתעלם מאפשרויות שכאלה  ועל כן אינו יכול לטעון את כל אותם טענות הנשמעות מפיה של התובעת.

 

כאמור עם כל הצער על החוויה הקשה שעברה על התובעת הרי בנסיבות הענין, וכאשר הנתבעת אינה אחראית על הדחייה בטיסות, וגם אם היתה נמסרת הודעה מתאימה ביום 2.5.03 לסוכנת הנסיעות, נסיבות הענין והתוצאות לא היו משתנות כלל, אין מנוס אלא לדחות את תביעת התובעת.

 

בית המשפט הציע לנתבעת, אף לפנים משורת הדין, לפצות את התובעת בדרך כלשהי בגין כל אשר עבר עליה, בהתחשב בעובדה כי מדובר בנוסע של אל על והיא עוד צפויה להמשיך ולנסוע כנוסעת של הנתבעת, אולם הצעה זו  לא נענתה. בית המשפט תמהה על כך, התנהגות זו ראויה לביקורת ולגנאי.

 

התביעה נדחית.

כל צד ישא בהוצאותיו.